המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"זכרו", עי"כ "יאבד זכר מעשיו מני ארץ, ולא ישאר שמו" שהוא עצמותו, ר"ל נפשו ונשמתו.
"על פני חוץ" בעולם העליון שהוא חוץ לארץ הלזו:
ביאור המילות
"זכרו, שם לו". התבאר אצלי תמיד שהשם מורה על עצם הדבר, והזכר יורה על מעשיו, והזכר שלו היה בארץ ונאבד, והשם שהוא עצמות האדם שהוא אינו בארץ רק בחוץ בעולם העליון, לא נאבד כי לא היה במציאות, כי אין לו נשמה רוחנית, לכן אמר לא שם לו: