מצודות על איוב יח
<< · מצודות על איוב · יח · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"עד אנה" - עד מתי תעריכו אמרים תשימון סוף להדברים וזאת עשו תנו לב להבין מאמרי איוב ותוכן ויכוחו ואחר נדבר להשיב עליהם ולא נוסיף לדבר עוד דבר שאינו מענין הויכוח ומהר יתמו דברינו
מצודת ציון
"קנצי" - הוא מלשון קץ וסוףפסוק ג
מצודת דוד
"מדוע" - בעבור סכלות מה חשובים אנו בעיני איוב כבהמה עד כי יאמר עלינו לבם צפנת משכל
"נטמינו בעיניכם" - בפניכם יעיז לומר אשר אטומים אנחנו מחכמה
מצודת ציון
"נטמינו" - מלשון אטימות וכן ונטמתם בם (ויקרא יא)פסוק ד
מצודת דוד
"טורף נפשו" - אתה איוב הטורף את נפשו ומשחיתה בהראות כעסו מול המקום וכי למענך תעזב הארץ ר"ל וכי ע"י צעקתך שתאמר צדיק אתה ומיוסר על לא חמס וכי בעבור זה נחליט לומר שהארץ עזובה ביד מערכת השמים והיוצר נעתק ממקום העולם ולא ישגיח בו
מצודת ציון
"צור" - היוצרפסוק ה
מצודת דוד
"גם אור" - הנה ולא כן הוא כי כאשר אמרנו כן גם היא אשר אור רשעים והצלחתם יוקפץ מהם ולא יזרח ניצוצי אשו והוא משל על מרבית ההצלחה
מצודת ציון
"ידעך" - יקפץ וינתר כמו נדעכו ממקומם (לעיל ו)
"יגה" - יאיר ויזרח כמו יגיה חשכי (תהלים יח)
"שביב" - ניצוץ כמו שביבין די נור (דנייאל ז)פסוק ו
מצודת דוד
"אור חשך" - האור אשר באהלו יחשך ונרו המאיר עליו יוקפץ השלהבת ממנו ר"ל יוסר הצלחתו ותלך לה בהשגחת ה'פסוק ז
מצודת דוד
"יצרו וגו'" - הפסיעות שפסע בכח בהרחבת מקום סופו יהיו צרים ודחוקים ועצת עצמו תשליכהו בשפל המצב כי המקום יסכל עצתו ויוכשל בה
מצודת ציון
"אונו" - כחו כמו מצאתי און לי (הושע יב)פסוק ח
מצודת דוד
"כי שולח" - בעצת עצמו יהיה נשלח ברגליו לבוא בתוך הרשת להיות נלכד בה
"ועל שבכה" - מעצמו יתהלך על הרשת העשויה מעשה שבכה וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"שבכה" - מצנפת ר"ל רשת הארוגה כמצנפת וכן בעד השבכה (מלכים ב א)פסוק ט
מצודת דוד
"יאחז" - הפח תאחזנו בעקב רגלו להיות נלכד בה והמקום יחזק עליו את הצמאים ותשושי הכח
מצודת ציון
"פח" - רשת
"צמים" - כמו צמאיםפסוק י
מצודת דוד
"טמון" - חבל הפח אשר ילכד בה יהיה טמון בארץ לבל ירגיש בה להיות נשמר מלכד
"ומלכדתו" - הפח אשר ילכד בה תהיה פרושה עלי נתיב מקום מהלכו ואמר במשל לשון הנופל בלכידת החיות
מצודת ציון
"טמון" - נסתר
"נתיב" - דרךפסוק יא
מצודת דוד
"סביב בעתוהו" - סביבות מהלכו בעתוהו שדים מבהילים ופרשו הפח אל רגליו לנפול בה מחרדת הבעתו
מצודת ציון
"בעתוהו" - מלשון בעתה
"בלהות" - הוא הפוך מן בהלות וכן בלהות אתנך (יחזקאל כז)
"והפיצוהו" - יפזרו כמו והפיצך ה' (דברים כח)פסוק יב
מצודת דוד
"יהי רעב" - הרעב יהיה על בניו ומקרה רע מוכן על אשתו
מצודת ציון
"אונו" - בניו הבאים מכחו וכן וראשית אוני (בראשית מט)
"ואיד" - מקרה רע כמו הלא איד לעול (לקמן לא)
"לצלעו" - לאשתו ע"ש שנאמר ויבן וגו' את הצלע וגו' לאשה (בראשית ב)פסוק יג
מצודת דוד
"יאכל" - ישחית ענפי עור גופו הם האיברים שהם כבדים אל האילן וחזר ופי' אשר שר המות הוא ישחית את בדיו (וזכר העור ולא הבשר לפי שהעור נראה על שטח הגוף ממעל)
מצודת ציון
"בדי" - ענפי כמו ותעש בדים (יחזקאל יז)והוא מושאל על האברים
"בכור" - ענין שר כמו גם אני בכור אתנהו (תהלים פט)פסוק יד
מצודת דוד
"ינתק" - יסתלק מאשתו
"מבטחו" - ר"ל מבטח שלו מה שהיתה בוטחת עליו
"ותצעידהו" - היא תוליך אותו אל הקבר למסרו ביד גדול השדים
מצודת ציון
"ינתק" - יעתק
"מאהלו" - זו אשתו וכעין זה ארז"ל על וישב מחוץ לאהלו (ויקרא יד)
"ותצעידהו" - מלשון צעדה והלוךפסוק טו
מצודת דוד
"תשכון" - היא תשכון באהלו מבלי לו כי הוא מת ואיננו ובסוף תחרב נוהו כאלו פזרו עליו גפרית בוערה
מצודת ציון
"יזורה" - יפוזר כמו זורה את גורן (רות ג)
"נוהו" - מדורופסוק טז
מצודת דוד
"מתחת" - השרשים אשר מתחת נתייבשו והענן אשר ממעל יכרת
מצודת ציון
"ימל" - יכרת כמו ימולל ויבש (תהלים צ)
"קצירו" - ענפו כמו ועשה קציר (לעיל יד)פסוק יז
מצודת דוד
"זכרו" - יפרש המקרא שלפניו לומר זכרו יהיה אבוד מן הארץ כי לא ישאר מי מבניו ובעבור זה לא יהיה לו שם ע"פ חוצות העולם כי ישכח שמו
מצודת ציון
"חוץ" - ענין שוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ)פסוק יח
מצודת דוד
"יהדפוהו" - הצרות הבאות עליו יהדפו אותו מאור העולם אל חשכת הקבר
"ומתבל" - מן העולם ינידו אותו וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"יהדפוהו" - ענין דחיה וכתישה כמו אל ידפנו (לקמן לב)
"ינדוהו" - מלשון נדידהפסוק יט
מצודת דוד
"לא נין" - לא ישאר לו בתוך עמו לא נין ולא נכד ולא ישאר מי מהם במקום שהיה גר שם כי מהם ימותו ומהם ילכו שבי אל עם אחר
מצודת ציון
"נין" - זה הבן
"נכד" - זה בן הבן
"שריד" - שיור כמו שריד ופליט (ירמיהו מב)פסוק כ
מצודת דוד
"על יומו" - על מקרה יומו יתמהו האחרונים הרואים מפלתו והקדמונים אשר ראוהו עוד ברום הצלחתו הנה עתה יחרדו מאד ויאחזם רתת כמו מרוח סערה
מצודת ציון
"נשמו" - תמהו כמו פנו אלי והשמו (לקמן כא)
"שער" - כמו סער בסמ"ךפסוק כא
מצודת דוד
"אך אלה" - ר"ל הנה לצדיק לא יקרה כזאת אך מקראות קשות כאלה באים על משכנות העול וכמו זה בעצמו בא על מקום איש אשר לא ידע אל ר"ל המקצר בחכמה לדעת את אלהים (העולה מהמענה ההיא כי ישיב לאיוב לומר שלא יודה לדברי שאין המקום משגיח בעולם אף כי יצעק לומר שהוא מיוסר על לא חמס והביא ראיה ממפלת הרשעים בעצת עצמם עד כי ישכח שמם ולא יקרה כן בצדיקים ואם בעבור הרעה הבאה על איוב הנה יתכן כי באה לו בעבור שקצר בעבודת האל ומיעט בחכמה לפי הבנתו המרובה אשר ישוה להאיש העושה עול)
<< · מצודות על איוב · יח · >>