מ"ג איוב יח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יח · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ
  וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֗֝וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכרו", עי"כ "יאבד זכר מעשיו מני ארץ, ולא ישאר שמו" שהוא עצמותו, ר"ל נפשו ונשמתו.

"על פני חוץ" בעולם העליון שהוא חוץ לארץ הלזו:

ביאור המילות

"זכרו, שם לו". התבאר אצלי תמיד שהשם מורה על עצם הדבר, והזכר יורה על מעשיו, והזכר שלו היה בארץ ונאבד, והשם שהוא עצמות האדם שהוא אינו בארץ רק בחוץ בעולם העליון, לא נאבד כי לא היה במציאות, כי אין לו נשמה רוחנית, לכן אמר לא שם לו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכרו" - יפרש המקרא שלפניו לומר זכרו יהיה אבוד מן הארץ כי לא ישאר מי מבניו ובעבור זה לא יהיה לו שם ע"פ חוצות העולם כי ישכח שמו

מצודת ציון

"חוץ" - ענין שוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ)

<< · מ"ג איוב · יח · יז · >>