קטגוריה:בראשית לה י
נוסח המקרא
ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל.
וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
וַ/יֹּֽאמֶר־ל֥/וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְ/ךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְ/ךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔/ךָ וַ/יִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖/וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ שְׁמָךְ יַעֲקֹב לָא יִתְקְרֵי שְׁמָךְ עוֹד יַעֲקֹב אֱלָהֵין יִשְׂרָאֵל יְהֵי שְׁמָךְ וּקְרָא יָת שְׁמֵיהּ יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ עַד כְּדוּן הֲוָה שְׁמָךְ יַעֲקב לָא יִתְקְרֵי שְׁמָךְ תּוּב יַעֲקב אֱלָהֵן יִשְרָאֵל יְהֵי שְׁמָךְ וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ יִשְרָאֵל: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי אם ישראל יהיה שמך" שתשתרר על כל יושבי כנען:
" ויקרא את שמו ישראל" ברך אותו שיתחיל קצת ענין שם ישראל מעכשיו שיוכל נגד המתקוממים עליו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ועל צד הרמז, יש מקום אתי לפרש שני שמותיו של יעקב על שם שני הגאולות יען כי מצינו לרז"ל (שם יב:) לא שתעקר יצ"מ לגמרי אלא שזכירת נסי יצ"מ יהיו טפל, וזכרון נסים שלעתיד יהיו עיקר, וכן כאן אמרו (בר"ר עח.ג) לא שיעקר שם יעקב לגמרי אלא יהיה טפל ושם ישראל עיקר, א"כ שניהם ענין אחד, וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (ישעיה מ.ד) והיה העקוב למישור. עקב נגזר מן שם יעקב, ומישור נגזר מן שם ישראל ישר אל, ולפי שנאמר (מיכה ז.טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ש"מ שניסים שלעתיד לא יהיו גדולים מן ניסי מצרים, ולמה יהיו ניסי מצרים טפל, אלא לפי שבגאולה של מצרים לא היה זכותם מספיק להוציאם ביד רמה והוצרכו לילך בעקבה ורמיה, כי אמרו נלך לזבוח לה' אלהינו, וכל בורח הולך בחפזון, כמ"ש (שמות יב.יא) ואכלתם אותו בחפזון, וגאולת בבל פשיטא שלא היתה גאולה שלימה כ"א פקידה בעלמא, וגם שם נאמר (ישעיה מח.כ) צאו מבבל ברחו מכשדים.
אבל בגאולה אחרונה, אחר שנתמרק העון מכל וכל באורך גלות החל הזה, יספיק זכותם שיצאו ביד רמה במישור ולא בעקבה ולא בחפזון, כמ"ש (שם נב.יד) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, זש"ה והיה העקוב למישור ומ"מ לא יעקר שם יעקב לגמרי, וכן לא תיעקר זכרון יצ"מ לגמרי, כדי שיזכרו שני הגאולות יחד וידעו ויכירו ההבדל שביניהם אשר גרם החטא, כי בלי ספק שהיו במצרים רעים וחטאים כמבואר בנבואת יחזקאל (כ.ח.) אשר מזה הצד ראוי שתהיה טפל, וכן שם יעקב לא נעקר לגמרי מזה הטעם ועוד שהגאולה משמשת שני גאולות, גאולת הגופות מן השעבוד והצרות, וגאולת הנפש מצד הענינים הרוחניות שנתנו לישראל, כהוראת שם יעקב וישראל, אחד חומרי, ואחד רוחני, כדאיתא ברבינו בחיי, ואע"פ שהרוחני עיקר מ"מ שם יעקב לא יעקר לגמרי, כי צריך האדם ליתן חלק לזה ולזה אבל שם אברם נעקר לגמרי, כי לעולם בכל הדורות הרי הוא אב המון גוים, כי גם אהלי אדום וישמעאל מיוצאי חלציו המה.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי, כי לצד ששינה ה' דברו הטוב האמור ביעקב מהאמור באברהם במה שאמר ״שמך יעקב״ כי לא היה צריך לומר כן, כי מה חידש בזה באמרו ״שמך יעקב״ אלא ודאי שנתכוין לומר שם קבוע הוא לך. אלא שצריך לדעת טעמו של הקדוש ברוך הוא למה באברהם הקפיד על אברם ועל יעקב לא הקפיד. ויראה כי יש טעם נכון, והוא למה שקדם לנו כי שמות בני האדם הם שמות נפשותם וה' שם שמות בארץ ודרשו ז"ל (שם ז א) וכו'. והנה יעקב יהיה שם נפש שהיתה לו ולזה הגם שניתוסף בו רוח אלהים הנקרא ישראל לא מפני זה אבד הראשון והרי ישנם לראשון גם שני ויכול הוא ליקרא יעקב ואין ראוי שיעקר שמו הראשון לחלוטין, מה שאין כן אברהם כי גם אחר שינוי שמו לעילוי לא נעקר שם הראשון כי יש בכלל אברהם אברם ולזה יצו האל לקרות לו בתמידות אברהם ואין עקירה לראשון כי בכלל אברהם אברם. ואולי כי זה רמז הכתוב בדברי הימים (א' א') אברם הוא אברהם, וכפי זה אומרו לא יקרא שמך עוד וגו' פירוש לבד אלא גם ישראל. גם דייק באומרו לא יקרא שמך עוד ולא אמר לא יקרא עוד שמך כמו שאמר באברהם (לך י"ז ה') והבן:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה י.
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל
זאת הפעם השניה שיעקב לומד ששמו יהיה מעכשו והלאה ישראל, ייתכן שלפי ראשי התיבות של שמות כל האבות והאמהות.
- י - יצחק, יעקב; ש - שרה; ר - רבקה, רחל; א - אברהם; ל - לאה (לבן?)
אנו עם ישראל של כל שלושת האבות וארבעת האמהות. ואם חוקרים טוב, נראה שללבן היתה השפעה גדולה על אופינו והצלחתנו, וראוי ללבן להצטרף ללאה באות "ל".
מחקרים רבים נעשו מתי יעקב נקרא יעקב ומתי הוא נקרא ישראל.
- כאשר מדובר באיש, הוא נקרא יעקב, כאשר מדובר בעם הוא והעם נקראים ישראל. יש מספיק דוגמאות לסתור טענה זו.
- יעקב התנגד לשינוי שמו לישראל, והשתהה זמן רב עד שחזר "אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כח טו) בבית-אל. יעקב המשיך לקרוא לעצמו יעקב, וטען שאלוהים שאלוהים קרא לו יעקב, בחלומו, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי" (ביאור:בראשית מו ב). ועד יומו האחרון יעקב המשיך לקרוא לעצמו יעקב, כדבריו: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (ביאור:בראשית מט ב).
למה שמו שונה?
יעקב נולד כילד זעיר בלידת כתף, כדי לשמור עליו הוא קיבל את השם יה'-עקב, במשמעות 'אלוהים ישמור'. יעקב אהב את שמו וחשב ששמו עזר לו בחייו ושמר עליו. יעקב לא הבין שתפקידו עומד להגמר. הוא יורד מלהיות הגיבור המרכזי, ובניו נעשים השחקנים הראשיים ביצירת עם ישראל ובני ישראל (ולא עם יעקב, או בני יעקב)
לפני הקרב עם עשו, בשינוי שמו, המלאך למעשה הודיע ליעקב: "אתה לא חשוב, ילדיך קיבלו את הברכה וימשיכו". האבק כרצונך, אבל כאשר עשו יראה את כל ילדיך הוא ידע שאין באפשרותו לנצח, ונקמה בך היא חסרת משמעות. יעקב הבין שמעמדו ירד כאשר שמו שונה לישראל ולכן הוא התנגד לשינוי שמו. יעקב השתמש בשני השמות, אבל החשיבות שיעקב העניק לשמו, איבדה את חשיבתו לתולדות עם ישראל.
כאשר יעקב קיבל את השם ישראל, רחל ולאה שמחו שהן כלולות באמהות, ובניהן יהיו לעם שיחיה לנצח, ככוכבי השמים לרוב. אולם רחל פחדה ייתכן שרק רבקה הביאה את האות "ר" הן לה היה רק בן אחד. כאשר בא הבן השני, לפני מותה, רחל ידעה שהיא הצליחה וגם היא כלולה. (אפרים ומנשה אבדו בעשרת השבטים, אבל בנימין נשאר עם שבט יהודה וכך הוא שרד כיהודים. (ראו: מרדכי איש ימיני קורא לעצמו מרדכי היהודי)
מקורות
[1] נלקח מ- "פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (14/09/2010)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לה י"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.