קטגוריה:אסתר ב ו
נוסח המקרא
אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
אֲשֶׁ֤ר הׇגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הׇגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכׇנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִ/יר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַ/גֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה מאריך הספור שהגלה מירושלים :
אלשיך
עוד תירצו (ילקוט אסתר תתרנג) על הקראו יהודי, שהוא על היות דוד המלך ע"ה סיבת הולד מרדכי. כי אילו הרג דוד את שמעי כמאמר אבישי לא היה מוליד את מי שהוליד את מרדכי, נמצא שדוד שהיה מיהודה גרם הויית מרדכי, על כן נקרא יהודי על שמו. ואפשר כי גם זה אינו חסר מן הספר, והוא כי גם שיאיר היה אביו של מרדכי, לא היה יאיר בן לשמעי, כי יותר על שלשה דורות היה משמעי למרדכי. אך אין ספק כי אומרו בן שמעי בן קיש נאמר לידרש. והוא כי הנה שאול היה סיבה שיולד המן ויחייב את ישראל על ידי הסעודה, ודוד היה סיבה שיולד המושיע אותנו מהצרה ההיא כאמור. וזהו אומרו איש יהודי כלומר מתייחס ליהודה שעל ידי כן היה בשושן, שאלמלא מי שנרמז במלת יהודי לא היה זה בשושן. ואיך היה זה, ואיך יקרא יהודי, לזה אמק ושמו וכו' בן שמעי כלומר שבהיותו מזרע שמעי ראוי יקרא יהודי, כי מיהודה היה אשר הניח את שמעי חי. ושמא תאמר היחוייב יהיה הגואל מרדכי שעל כן הניח דוד את שמעי. לזה נתן שני טעמים, אחד כי גם הוא מזרע קיש, כלומר, ויבא הבא מקיש ויתקן אשר עוות בן קיש הוא שאול. שנית שהוא איש ימיני, דומה לבנימין שלא השתחוה לעשו. כי זאת היתה תשובתו אל עבדי המלך על שלא השתחוה להמן, כי בן בנימין היה כמו שאמרו ז"ל (אסתר רבה ז ח). ואמר יחס היותו איש ימיני בשתי גליות, שלא כרע ולא השתחוה לזולת אלהי ישראל, וזהו אשר הגלה וכו' לומר שהיה איש ימיני שומר יחוסו בגלות יכניה ובגלות נבוכדנצר בחורבן. וזהו אשר הגלה נבוכדנצר כמו שאמרו ז"ל כי גם אז שמר יחוסו ולא השתחוה לצלם. ושמא תאמר אדרבה להיותו מקיש לא יעצר כח להגן על מה שגרם זקנו. לזה אמר ויהי אומן וכו', והוא כי יש לו עזר כנגדו הוא זכות אסתר גם היא, כי על כן תצטרף עמו אסתר. וזהו ויהי אומן וכו' ויבואו שניהם כאחד על השני הדברים שגרמו הרעה כנזכר לעיל:
או על דרך זה. איש יהודי היה לבדו בשושן הבירה כי השאר לא שמרו יהדותם. ולמה יקרא יהודי ולא נאמר איש צדיק, על שהוא בן שמעי שהצילו דוד מיהודה, והוכרח היות זה על שהוא בן קיש וצריך מי שיתקן עוותתו מזרעו. אך הוא איש ימיני, כי מצד אחד הוא איש, וצריך תהיה אשה להיות מקביל אל מעשה שאול כנזכר לעיל שסבב יטיל אגג זוהמא בשפחה שנזדווגה לו ויצא העגל ההוא הוא המן, שעל כן ראוי אשה מזרעו יטיל בה אחשורוש זוהמא. ומצד אחר הוא ימיני מתדמה לבנימין אשר לא השתחוה לעשו, ושמר יחוסו זה כאשר הגלה בגלות יכניה. וכאשר שנית הגלה נבוכדנצר בחרבן שהיה אז עון הצלם, הוא היה ימיני שלא כרע ולא השתחוה, ואם כן אין כמוהו להגין על עון הצלם. על כן ויהי אומן את הדסה וכו' ותלקח לאחשורוש לאשה ותגאל גם היא כמדובר:
מדרש רבה
"בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר גנה מבחוץ וחצר מבפנים ור' נחמיה אמר גנה מבפנים וחצר מבחוץ אמר ר' פנחס מקיים אני דברי שניכם כשהוא היה רוצה עושה אותה חצר וכשהוא היה רוצה עושה אותה גינה הא כיצד פורש את הוילון ועושה חצר קופל את הוילון ועושה אותה גנה דבר אחר "בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" שעמדה לו בדמים הרבה:
פרק ב/פסוק ו
אשר הגלה (שם ב, ו) וגו' כתב זה שלא תאמר שיצא חוץ לא"י מדעתו ודבר זה אינו ראוי לצדיק וע"ז אמר אשר הגלה ולא יצא חוץ לארץ מדעתו ושלא יקשה כיון שהיה מרדכי מוכן לגאולה באחרונה אם כן היה ראוי שלא ילך בגולה הוא בעצמו וע"ז אמר שהוגלה עם יכניה מלך כו' ועם יכניה הוגלה החרש והמסגר שכיון שפותחין פיהם הכל נעשו כחרשין ובשעה שהן סוגרין שוב אין פותח ולכך הוגלה להיות עם אנשי התורה ולא היה רוצה לפרוש מן התורה ומפני שלא תטעה לומר כי גלות זה לשושן היה כי מרדכי בשושן היה וא"כ לשושן הוגלה ולכך אמר שנבוכדנאצר הגלה אותם לבבל ומבבל בא לשושן וכל זה בא לומר כי מרדכי היה קרוב למלכות אצל נבוכדנאצר וכאשר בטל מלכותו על ידי מלך פרס ומדי לקחום יועציו וחכמיו של נבוכדנאצר עמו לשושן
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: - הוא היה בירושלים עם יכניה מלך יהודה. וכאשר נבוכדנאצר מלך בבל הוציא את יכניה ושריו לגלות, גם הוא הוגלה מירושלים איתם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ו.
הגלה - הגלתה - הגלה
בילקוט שמעוני: "אשר הגלה מירושלים. אמר רבא: שגלה מעצמו. ולמה שני פעמים אשר הגלה? גלה עם גלות יכניה וחזר לירושלים, והגלה אותה שנית נבוכדנאצר עם גלות אחרונה."
הילקוט בא לבאר מדוע כתוב הלשון "גלה" שלש פעמים; מדוע לא כתוב רק אֲשֶׁר בא מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל? מבאר המדרש שמרדכי גלה שלש פעמים:
- א. אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה בגלות בימי יהויכין (הוא יכניה) - המכונה גם "גלות החרש והמסגר".
- ב. אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בגלות האחרונה בימי צדקיהו (לחשבון המדויק עיין ביאור:דניאל ה א).
- ג. אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם - על זה אומר רבא שגלה מעצמו, שהרי בשנה הראשונה לכורש מלך פרס הוא הוציא כרוז שמרשה לבנות את בית המקדש (עזרא א) ומרדכי היה בן העולים (עזרא ב), ואיך הגיע שוב לשושן בימי אחשורוש שהיה בתקופה יותר מאוחרת? צריך לומר, שאחרי שראה שצרי יהודה ובנימין מפריעים בבנין בית המקדש (עזרא ד), הוא חזר לגלות והשתקע בשושן, לעזור לאחיו היהודים בגלות (ישראל מאיר ספרא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ב ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.