לדלג לתוכן

ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/משלי/כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מן ה'פרק' הקודם בחלוקה הנוצרית:

סוּס אמנם מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, - וְלַיהוָה הַתְּשׁוּעָה ולמרות זאת אינך יכול לסמוך על הסוס. או: ולמרות הסוס המוכן נגדך, אתה יכול להינצל.

פרק 22 בחלוקה הנוצרית - מתחיל משפט אחד לאחר תחילת הפיסקה בחלוקה היהודית, מכיון שמשמש את אמונתם ורומז על מסורותיהם



בספר 'צידה לדרך' של רבי זכריה בן סעדיה - (רב מתימן שביקר בצפת ופגש את רבי משה קורדוברו ואת רבי יוסף קארו וחזר להנהיג בארצו), כותב שהמשל: "סוס מוכן למלחמה, ולה' התשועה" מלמד שיש לחיות לפי דברי קהלת: "כל אשר בכוחך עשה", כלומר שעל האדם מוטל להכין את הסוס למלחמה ולפעול כמיטב יכולתו במציאות העולם הזה, ובו בזמן לדעת ולהבין שלעולם אין הוא שולט לחלוטין במציאות אלא הקב"ה.
במשל זה משחק מלים עם השורש לח"ם - מלחמה ולחם

דברים ששווים יותר מכל סכום של כסף

[עריכה]

ותחילת 'פרק' זה, בחלוקה הנוצרית:

נִבְחָר עדיף, טוב יותר שֵׁם פרסום, מוניטין בעיני אנשים רבים - מֵעֹשֶׁר רָב! מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב - חֵן למצוא חן בעיני אנשים קרובים

להרחבה
טוֹב עדיף החן הטוב מאשר הכסף והזהב. או: החן הוא יותר טוב מאשר הכסף והזהב!
עָשִׁיר וָרָשׁ - נִפְגָּשׁוּ בסופו של דבר, עם מותם. - עֹשֵׂה כֻלָּם גם מי שנהיה עשיר, וגם מי שנהיה רש יְהוָה!
עָרוּם החכם שיודע להתכונן לדברים ולא לתת למציאות העיוורת לדרוס אותו רָאָה רָעָה וְי[נִ]סְתָּר התחבא, וּפְתָיִים המתפתים בקלות, ואינם חושבים בעורמה עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ.
עֵקֶב עֲנָוָה הפינה התחתונה שעליה נשענת ההתנהגות הצנועה - יִרְאַת יְהוָה, עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים וההתנהגות הזאת מעמידה עליה את הנוהג בה, בעושר וגם כבוד וגם חיים בעלי משמעות.
צִנִּים פַּחִים קוצים שמהווים מלכודת הנסגרת באחת על הקרבן (ומשמיעה פאח!) בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ עקום

להרחבה
, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ הרוצה לשמור על חייו יִרְחַק מֵהֶם יכול להתרחק מהדרך העקומה וכך להתרחק מהקוצים והבורות; הבחירה היא ביד האדם

להרחבה
.
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


חינוך מותאם לנער המתלמד

[עריכה]
חֲנֹךְ לַנַּעַר אם תחנך את הנער עַל פִּי דַרְכּוֹ לפי הדרך שלו, כלומר לפי המתאים לו? גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה מהדרך.

דרך העולם - כדאי להיות למעלה ולא למטה

[עריכה]

אמנם העולם לא תמיד נראה צודק, אבל בסופו של דבר הגלגל עגול, הרוע מכלה את בעליו, שובר את עצמו, והטוב נשאר.

עָשִׁיר - בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל, וְעֶבֶד - לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה לוקח הלוואות מהמלווה.
זוֹרֵעַ עַוְלָה - יִקְצָור אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ והמקל (המשמש להכאת המתנגדים לו יִכְלֶה יתכלה, יסתיים
טוֹב עַיִן - הוּא יְבֹרָךְ
גָּרֵשׁ לֵץ אם תזרוק את מי שלא לוקח כלום ברצינות - וְיֵצֵא מָדוֹן והצלחת לסלק את המריבות מהבית שלך, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן.
אֹהֵב - טְהָור לֵב! חֵן שְׂפָתָיו - רֵעֵהוּ מֶלֶךְ!
עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ ישמרו, ישימו לב ל דָעַת, וַיְסַלֵּף אבל ה' יגרום לדברי הבוגד להיות מסולפים דִּבְרֵי בֹגֵד.

הימנעות מרוע

[עריכה]

רוע: עצלנות, פתיון מיני, איוולת בני הנוער (והמקל הדרוש לחינוכם), עושק עניים

אָמַר עָצֵל:
אֲרִי בַחוּץ! בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵח ולכן נשאר לישון במיטה!
שׁוּחָה עֲמֻקָּה - פִּי זָרוֹת, זְעוּם יְהוָה יִפָּול שָׁם!
אִוֶּלֶת - קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר|מקל שנועד להכות וללמד את התלמיד ו"לייסר" אותו}} יַרְחִיקֶנָּה ירחיק אותה, את האיוולת מִמֶּנּוּ מן הנער.
עֹשֵׁק דָּל - "לְהַרְבּוֹת לוֹ" בלשון סגינהור: לא ממש יעזור לו, כי הרי הוא גונב כלום מאיש שאין לו כלום, נֹתֵן לְעָשִׁיר - אַךְ לְמַחְסוֹר זה כמו לתת מתנה לעשיר, שזה רק חסרון בעיני העשיר!

הקשבה לחכמים וחכמתם

[עריכה]
הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי:
כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.
לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ, הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף אָתָּה:
הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִ[י]שִׁו[י]ם בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת?
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת?
לְהָשִׁיב להחזיר אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ?

{פ}

קובץ עצות מוסריות

[עריכה]

כולם עצות מה לא לעשות: 1. ניצול חולשת העניים, 2. התיידדות עם כעסן. 3. הלוואות ועסקאות מפוקפקות. 4. פריצת גבולות מסחריים. 5. הזריז המבוזבז.

אַל תִּגְזָל דָּל - כִּי שהרי דַל נמוך הוּא!
וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר!
כִּי יְהוָה יָרִיב רִיבָם! וְקָבַע "יגזול", ייקח בכוח אֶת קֹבְעֵיהֶם מהגוזלים אותם נָפֶש!
אַל תִּתְרַע תתרועע, תתחבר אֶת עם בַּעַל מי שיש לו אָף כעס, על שם קולות החרחור וחרון האף בשעת כעס, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא.
כה פֶּן תֶּאֱלַף תלמד מלשון אילוף אֹרְחֹתָ[י]ו, וְלָקַחְתָּ מוֹקֵש מלכודת שנסגרת בצליל נקישה (ובאנגלית קאטש)ׁ לְנַפְשֶׁךָ.
אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף, בַּעֹרְבִים אל תהיה בין אלה שעריבים, ומבטיחים לטפל ב מַשָּׁאוֹת הלוואות.
אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם, לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ?
אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.
חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ? - לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב!
בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים מעסיקים פשוטים, כי אז הכישרון שלו יתבזבז והוא לא יתפרסם.

{פ}