ביאור:ירמיהו ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1103
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו ג)
א
לֵאמֹר פתיחה לדיבור: הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר - הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הרי זה אסור, כפי שכתוב בדברים כד ד: "לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ... וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ" ?! הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף תחטיא, תטמא הָאָרֶץ הַהִיא. וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב ובכל זאת את רוצה לשוב אֵלַי? - נְאֻם יְהֹוָה.
ב
שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם גבעות וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא (שגלת) שֻׁכַּבְתְּ? עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם וחכית לגברים כַּעֲרָבִי כסוחרים ערבים היושבים בצד הדרך בַּמִּדְבָּר, וַתַּחֲנִיפִי ותטמאי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
ג
וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים גשמים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה לא היו גשמים, ולמרות הבצורת לא למדת לקח, וּמֵצַח עיקשות של אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.
ד
הֲלוֹא מֵעַתָּה מאז הבצורת (קראתי) קָרָאת לִי היה ראוי שתקראי לי: "אָבִי, אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה".
ה
"הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אתם טוענים: ה' לא ינטור לנו טינה על חטאינו? אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח?" - הִנֵּה (דברתי) דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת - וַתּוּכָל האם יכולת? האם הצלחת בגישה זו של הסתמכות על כך שה' לבסוף יסלח לך??
{פ}
| איור של ירמיהו על גבי אריחי קרמיקה, בית קצמן (בית אישי ישראל) בתל אביב |
ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ: הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה 'מְשֻׁבָה' כינוי לאומת ישראל (על שם שובבותה) יִשְׂרָאֵל? הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, וַתִּזְנִי שָׁם.
ז
וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה: "אֵלַי תָּשׁוּב" - וְלֹא שָׁבָה, (ותראה) וַתֵּרֶא 'בָּגוֹדָה' כינוי ליהודה (על שם בגידתה בה') אֲחוֹתָהּ, יְהוּדָה.
ח
וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת בגלל אֲשֶׁר נִאֲפָה 'מְשֻׁבָה' יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ, וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ הגט שלה אֵלֶיהָ, וְלֹא יָרְאָה 'בֹּגֵדָה' יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ, וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא.
ט
וְהָיָה מִקֹּל בגלל החגיגות הרועשות של זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף תטמא אֶת הָאָרֶץ, וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ.
י
וְגַם בְּכָל למרות זֹאת, לֹא שָׁבָה אֵלַי 'בָּגוֹדָה' אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ, כִּי אִם בְּשֶׁקֶר עשתה את עצמה כאילו היא מתקרבת לה', נְאֻם יְהוָה.
{פ}
יא
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: צִדְּקָה נַפְשָׁהּ טיהרה את נפשה 'מְשֻׁבָה' יִשְׂרָאֵל, מִ'בֹּגֵדָה' יְהוּדָה יותר ממלכת יהודה, שגם חטאו וגם התחזו לצדיקים.
יב
הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה כלפי ממלכת ישראל, וְאָמַרְתָּ: שׁוּבָה 'מְשֻׁבָה' יִשְׂרָאֵל, נְאֻם יְהוָה. לוֹא אַפִּיל פָּנַי אכעס (כמו "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" - בראשית ד ה) בָּכֶם, כִּי חָסִיד אֲנִי, נְאֻם יְהוָה. לֹא אֶטּוֹר אשמור כעס לְעוֹלָם.
יג
אַךְ דְּעִי אך זאת בתנאי שתהיי מודעת (ותתחרטי) ל- עֲוֹנֵךְ, כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ, וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ הלכת בכל דרך אפשרית לַזָּרִים, תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם יְהֹוָה.
יד
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, נְאֻם יְהוָה. כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם אדונכם, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם: אֶחָד מֵעִיר מעיר בגלות וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מאומה זרה (כלומר גם אם תהיו מפוזרים מאוד), וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן.
טו
וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי מנהיגים שבחרתי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל בחכמה.
טז
וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם יְהוָה, לֹא יֹאמְרוּ עוֹד: "אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה ארון הברית יציל אותנו מכל אויב", וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב, וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ, וְלֹא יִפְקֹדוּ יזכרוהו, וְלֹא יֵעָשֶׂה לא יצטרכו לעשות ארון חדש עוֹד במקרה שהארון המקורי יגנז.
יז
בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַ͏ִם "כִּסֵּא יְהוָה", וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלָ͏ִם, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע.
{ס}
יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל ביחד עם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן מהגולה בארצות הצפון עַל אל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי: "אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ איך אשימך, כלומר איפה אנחיל אותך בַּבָּנִים בקרב העמים, וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה, נַחֲלַת צְבִי נחלה מבוקשת, צִבְאוֹת גּוֹיִם בקרב המון הגויים". וָאֹמַר: "אָבִי (תקראו) תִּקְרְאִי לִי, וּמֵאַחֲרַי לֹא (תשובו) תָשׁוּבִי". כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ והתרחקה מבעלה - כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם יְהוָה.
כא
קוֹל עַל שְׁפָיִים גבעות נִשְׁמָע, בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם, שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.
כב
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים - אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם אעזוב את מעשי השובבות שלהם, אסלח לכם. "הִנְנוּ תגובת ישראל: אָתָנוּ לָךְ באנו אליך, כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
כג
אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת לשווא ייחלנו לישועה מהע"ז שבגבעות, הָמוֹן לשווא ייחלנו לישועה מהרעש שעשינו ב- הָרִים, אָכֵן בַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
כד
וְהַבֹּשֶׁת חטאינו, הע"ז אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ, אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם.
כה
נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ, כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ".
{ס}
הערות
- הביטוי "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" חוזר כאן פעמיים, ומהווה לשון נופל על לשון