ביאור:בראשית לד ד
בראשית לד ד: "וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד ד.
קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה
[עריכה]קַח
[עריכה]זאת מילת עוצמה ולא מילת בקשה. הוא לא מבקש מאביו, אלא פוקד עליו "קַח לִי", וגם פוקד שאביו 'יקח' ויביא, בשלום או במלחמה, את הילדה להיות אשתו.
בהמשך חמור מחכה בסבלנות שהאחים יחזרו ולא פונה ליעקב, ככתוב: "וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה; וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם" (ביאור:בראשית לד ה), ואז חמור מבקש בנימוס לקבל את בתו של יעקב כאישה לבנו, והוא לא מזכיר שהיא עדיין ילדה צעירה.
המילה "קַח" מציינת פעולה של לקיחה ברשות או בכח. כך אמר אברהם לעבדו: "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד), והעבד מיד דורש להבין את פרוש המילה "וְלָקַחְתָּ", ושואל: "ייתכן שלֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי" (ביאור:בראשית כד ה). גם בסיפור אסתר נאמר: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר" (אסתר ב ח) - המילה קח מעידה שאפילו אם היא תתנגד, היא תלקח.
הַיַּלְדָּה הַזֹּאת
[עריכה]שכם מצביע על הילדה ואומר "הַיַּלְדָּה הַזֹּאת" שעמדה לפניו. לא ברור איפה דיברו חמור ושכם אבל דינה היתה שם, אחרת היה צריך להגיד 'הילדה ההיא' או 'הילדה שלקחתי'.
שכם לא נתן כבוד לדינה ומשפחתה. שכם העליב אותה כאשר הוא לא הזכיר את שם אביה. דינה אינה 'סתם ילדה' שהוא לקח מהשוק, היא בתו של איש, שקנה אדמה מבניו של חמור, שיש לה אחים חזקים, ורכוש רב. ולמרות שאין הוכחה ששכם ידע מי היא הילדה הזו בזמן שהוא אמר זאת, אביו, חמור, ידע ללכת ליעקב ולבקש את ידה עבור בנו.
- האם דינה היא באמת ילדה?
דינה נולדה אחרי ששת אחיה ולפני יוסף (בראשית ל כא). שמעון ולוי, אחיה, היו גדולים ממנה בכארבע חמש שנים.
כדי לצאת למלחמה ולשחוט את כל אנשי שכם, סביר ששמעון ולוי היו יותר מבני 16-20.
מכאן שדינה היתה יותר מאשר בת 12-16.
מכאן נובע:
- שכם קרא לה ילדה בצורת חיבה, למרות שהיא נערה.
- שכם קרא לה ילדה כדי להוריד בערכה הכספי.
- שכם קרא לה ילדה כדי להסתיר שהוא כבר שכב איתה.