ביאור:בראשית כז טז
בראשית כז טז: "וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז טז.
וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים
[עריכה]רבקה טיפלה בעורות שני הגדיים והניחה אותם על ידיו וצווארו של יעקב. ייתכן שזאת הסיבה שרבקה היתה צריכה שני גדיים.
עור גדי הוא חלק עם מעט שערות עדינות, בדומה לשערות של איש. כאשר רבקה בקשה "שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִיּם, טֹבִים" (ביאור:בראשית כז ט) היא התכוונה לגדיים עם פרווה עדינה ובהירה, ולא לטיב הבשר. לא ברור איך יעקב הבין את הדרישה הזאת של רבקה.
רבקה השתמשה בעורות הטריים של הגדיים לפני שהם התייבשו, כי לוקח הרבה זמן ועבודה כדי להפוך עור של גדי שיהיה רך כמו עור אדם.
עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו
[עריכה]רבקה הכירה את יצחק וידעה שהוא יגע בידיו של בנו וייתכן שהוא אף ינשק אותו על צווארו. כהוכחה ראו את המנהג בין עשו ליעקב: "ויִַּפֹּל עַל צַוָאּרָו ויִַּשָּׁקֵהו"ּ (ביאור:בראשית לג ד), בין יוסף לבנימין: "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו, וַיֵּבְךְּ" (ביאור:בראשית מה יד), ובין יוסף ליעקב: "וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו" (ביאור:בראשית מו כט).
אדם לא יכול לעטוף את ידיו שלו בעור כאשר הוא פועל ביד אחת, וזאת משום שהעור חייב להיות צמוד ליד ולא להיות חופשי כשרוול תפור או רצועה מלופפת, ויהיה קל ליצחק לזהות במגע שזה לא עור אדם. ייתכן שרבקה הסירה את העור מהגדיים כחתיכה אחת, וכך היא הכינה חולצה ללא תפרים מהחצי הקדמי של הגדי עם שני שרוולים ופתח לצוואר. בעזרת רבקה יעקב הכניס את ידיו וראשו לתוך העור הטרי, ולבש את העור הטרי כחולצה ללא כפתורים. העור הטרי נמתח על גופו של יעקב ונצמד לידיו, צווארו וחזהו. העור מיד התחמם וכך יצחק לא היה יכול להרגיש שהוא נוגע בעור מת. העור גם הוסיף עובי לגופו של יעקב וכך הוא נעשה גדול ורחב יותר. אפשרי שיעקב לבש את שני הגדיים אחד על השני וכך הוא נעשה רחב עוד יותר. ניתן לראות את הגאונות של רבקה, שבזמן כל כך קצר מצאה פתרון מקורי לכיסוי ידיו וצווארו של יעקב.
לפי סדר הפסוקים יעקב קודם לבש את הבגדים של עשו ורק אחר כך רבקה הלבישה אותו בעור הגדי. עם זאת, יותר סביר שיעקב לבש את עור הגדי (שהיה כיחידה אחת שלמה) כחולצה על גופו, ואז לבש מעליו את הבגדים של עשו. כי אחרת היה צריך לכסות את יעקב בקטעים לצוואר, ולידיים והיתה סכנה שיצחק ירגיש במגע את ההתחלה ואת הסוף של העור, או שאין שער מתחת לבגדי עשו.
לאחר התרמית יצחק היה צריך להבין שמישהו עזר ליעקב להכין את האוכל ואת העור אותו הוא לבש על גופו, והרי האדם הזה היה חייב להיות רבקה. עם זאת, יצחק הבליג ושתק.