רות רבה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רות רבה · ב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ב[עריכה]

רות רבה פרשה ב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

רות רבה · ב · א · >>


א. [עריכה]

רבי סימון בשם ריב"ל ור' חמא אבוי דרבי הושע בשם רבי לא נתן דברי הימים אלא להדרש הה"ד (דה"א ד, כא): "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה" אב ב"ד של לכה "ולעדה אבי מרשה" אב בית דין של מרשה "ומשפחות בית עבדת הבוץ" זו רחב הזונה שהטמינה המרגלים בבוץ הה"ד (יהושע ב, ו): "ותטמנם בפשתי העץ" א"ר יהודה ברבי סימון בבוסמין היתה עסקה "לבית אשבע" שנשבעו לה המרגלים שנאמר "ועתה השבעו נא לי בַּה'" "ויוקים" שקיימו לה השבועה הה"ד (כג): "ויבואו הנערים המרגלים" ומה תלמוד לומר "ואת כל משפחותיה הוציאו" תני רשב"י שאפילו היתה משפחתה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות אחרות כולן ניצולות בזכותה ואת כל משפחתה לא נאמר אלא "ואת כל משפחותיה".
(כב): "וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא" שכזבה במלך יריחו שנאמר (יהושע ב, ד): "ותאמר כן באו אלי האנשים וגו'" "ויואש" שנתיאשה מן החיים "ושרף" שתקנה עצמה לשרופין "אשר בעלו למואב" שבאתה ונדבקה בישראל ועלו מעשיה לאביה שבשמים "וְיָשֻׁבִי לחם" שנדבקה בישראל שקבלו את התורה שכתוב בה (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי" "והדברים עתיקים" ר' איבו ור' יהודה בר' סימון אומרים דברים הללו סתומין כאן ומפורשין במקום אחר.
(כג): "המה היוצרים" אלו המרגלים הה"ד "וישלח יהושע בן נון מן השטים וגו'" ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר כלי נגרות היה בידם "מרגלים חרש לאמר" ר' נחמיה אומר כלי קדרות היה בידם מקדרין חרש לאמר תני רשב"י חרש כמשמעו אמר להם עשו עצמכם חרשין ואתם עומדים על רזיהם ר"ש בן אלעזר אומר מתוך שאתם עושים עצמכם חרשים אתם עומדין על אופניים שלהם "ויושבי נטעים" שהיו בקיאין בנטיעה על שם שנאמר (במדבר יג, כג): "ויכרתו משם זמורה" "וגדרה" שהטמינה אותן אחריה גדר שנאמר "ותאמר להם ההרה לכו" ויש אומרים ששרתה עליה רוח הקדש עד שלא נכנסו ישראל לארץ וכי מהיכן היתה יודעת שחוזרין לשלשת ימים מיכן ששרתה עליה רוח הקדש "עם המלך במלאכתו ישבו שם" מכאן אמרו עשרה כהנים נביאים עמדו מרחב הזונה ירמיה חלקיה שריה מחסיה חנמאל שלום ברוך נריה יחזקאל בוזי ויש אומרים אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה:

<< · רות רבה · ב · ב · >>


ב. [עריכה]

רבי שמואל בר נחמני פתר קראי בדוד (דה"א ד, כא): "בְּנֵי שֵׁלָה בֶּן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה" אב בית דין של לכה "וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה" אב ב"ד של מרשה "ומשפחות בית עבודת הבוץ" זה דוד שהיה עוסק בפרוכת הה"ד (ש"ב כא, יט): "ויך אלחנן" זה דוד שחננו הקב"ה "בֶּן יַעְרֵי" בן שהיה גדל ביער "אֹרְגִים" שעסק בפרוכת ד"א "אֹרְגִים" שהיו מעלין לו את ההלכה והוא אורגה ד"א אלו סנהדרין שהיו אורגין עמו בדברי תורה.
"לבית אשבע" שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים פט, ד): "כרתי ברית לבחירי" (כב): "ויוקים" שקיים לו השבועה שנאמר (שם קלב, יא) "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה" "וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא" ר' עזריה ור' יונתן ור' יצחק בר מריון ואמרי לה ר' יוסי בר' חנינא עיקר סנהדרין משל יהודה מאי טעמא שנאמר (בראשית מט, יב): "חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב" שהיו סודרין את ההלכה בשנים עד שהיו מוציאין אותה בנקיון כחלב "יוֹאָשׁ" שנתיאש מן החיים (דה"א כא, יז): "תהי נא ידך בי" "וְשָׂרָף" שהזכיר מעשה שרופים "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו".
"אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב" שבא מרות המואביה "וְיָשֻׁבִי לָחֶם" שבא מבית לחם יהודה "וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים" רבי איבו אמר זה דוד ושלמה שנשתתפו לפני הקב"ה בבנין בית המקדש ר' יהודה ברבי סימון אמר זה בניהו בן יהוידע שנתחזק עם המלך שלמה בבנין בית המקדש ר' יהודה אמר זה יהוידע הכהן הגדול שנטפל עם יואש לבדק הבית רבי נחמיה אומר זה ירמיה ויחזקאל שנתפללו לפני הקדוש ברוך הוא שלא להחריב בית המקדש (כג): "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים" זה בעז ורות "וְישְׁבֵי נְטָעִים" זה שלמה שהיה דומה כנטע במלכותו "וּגְדֵרָה" אלו סנהדרין שהיו גודרים עמו בדברי תורה "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם" מכאן אמרו לא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנה יושב ודן דינן של זונות הדא הוא דכתיב (מ"א ב, יט): "וישם כסא לאם המלך" זו בת שבע "ותשב לימינו" זו רות המואביה:

<< · רות רבה · ב · ג · >>


ג. [עריכה]

ר' מנחם בר אבין פתר קרייה במשה (דה"א ד, כב): "ויוקים" על שם (במדבר י, לה): "קומה ה' ויפוצו אויביך" "אנשי כזבא" שעשה דבר של הקב"ה כמו כזבים שנא' (שמות לב, יא): "למה ה' יחרה אפך בעמך" "יואש" על שנתיאש מן החיים שנאמר (שם, לב) "ואם אין מחני נא" "ושרף" שהזכיר מעשה שרופין שנאמר (שם, יג) "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" "אשר בעלו למואב" שבאו ועלו מעשיו הנעימים לפני אביו שבשמים "וישבי לחם" שעלה למרום ושבה התורה על שם שנאמר (תהלים סח, יט): "עלית למרום שבית שבי".
"והדברים עתיקים" ר' איבו ור' יהודה בר סימון ר' איבו אמר אפילו דברים שנתעסקו מהם החזירם שנאמר (שמות לד, א): "פסל לך וגו'" הדברים הללו נאמרו ממעתיקו של עולם כד"א (בראשית יב, ח): "ויעתק משם" ר' יהודה ברבי סימון אמר דברים הללו סתומין כאן ומפורשין במקום אחר החזיר אותן לו שנאמר (שמות לד, כז): "ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה וגו'".
(כג): "המה היוצרים" על שם (בראשית ב, יט): "וייצר ה' אלהים" ד"א "המה היוצרים" אלו נפשותיהם של צדיקים שבהם נמלך הקב"ה לבראת את עולמו "וישבי נטעים" על שם (שם, ח) "ויטע ה' אלהים" וגדרה על שם שנאמר (ירמיה ה, כב): "אשר שמתי חול גבול לים" "עם המלך במלאכתו" עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו שם נשמתן של צדיקים שבהם נמלך וברא את עולמו:

<< · רות רבה · ב · ד · >>


ד. [עריכה]

דבר אחר (דברי הימים א ד, כב): "ויוקים" זה אלימלך "ואנשי כזבא" אלו בניו שהיו מכוזבים "יואש" שנתייאשו מארץ ישראל "ושרף" ששרפו את התורה ר' מנחמא בשם ר' אחא וכי שרפו אלא ללמדך שכל מי שבטל מן התורה דבר אחד כאלו שרפה "אשר בעלו למואב" שנשאו נשים מואביות ושהניחו ישראל ונסתפחו בשדי מואב "וישובי לחם" זה נעמי שנאמר "ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם" "והדברים עתיקים" כבר כל אחד ואחד מפורש בפני עצמו:

<< · רות רבה · ב · ה · >>


ה. [עריכה]

"וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ" רבי מאיר היה דורש שמות רבי יהושע בן קרחה היה דורש שמות "וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ" שהיה אומר אלי תבא מלכות "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי" שהיו מעשיה נאים ונעימים "וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" - "מַחְלוֹן" שנמחו מן העולם "וְכִלְיוֹן" שכלו מן העולם. "אֶפְרָתִים" ריב"ל אומר פלטיאני ורבי ברבי נחמיה אומר אבגניסטי.
ד"א "אֶפְרָתִים" ר' פנחס אמר כל אותה העטרה שנתעטר אפרים מיעקב אבינו בשעת פטירתו מן העולם אמר לו אפרים ראש השבט ראש הישיבה המעולה והמשובח שבבני יהיה נקרא לשמך (ש"א א, א): "בן תוחו בן צוף אפרתי" (מ"א יא, כו): "וירבעם בן נבט אפרתי" (ש"א יז, יב): "ודוד בן איש אפרתי" "מחלון וכליון אפרתים":

<< · רות רבה · ב · ו · >>


ו. [עריכה]

"וַיָּבֹאוּ שְׁדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם" בתחילה באי להם בעיירות מצאו אותם פרוצים בעבירות אחר כך באו להם לכרכים מצאו אותם מדוחקין במים ואח"כ חזרו להם בעיירות "ויבואו שדה מואב ויהיו שם":רות רבה ב ז

<< · רות רבה · ב · ח · >>


ח. [עריכה]

א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק גילין וגילין חבורות וחבורות מביא הקדוש ברוך הוא לעולם מת אחד מן הגיל ידאג כל הגיל חבר אחד מן החבורה תדאג כל החבורה דאמר ר' שמואל בר אבא בשם ר' יוחנן ארכיות ארכיות הן ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפילו כמלא נימא א"ר יוסי בן חלפתא מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולביתי ביתי אלא לאשתי ביתי ולביתי אשתי ולא קריתי לשורי שורי ולשדי שדי אלא לשורי שדי ולשדי שורי.
"וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ" א"ר חנינא בריה דר' אבהו נעשית היא שירי מנחות:

<< · רות רבה · ב · ט · >>


ט. [עריכה]

"וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת" תני בשם ר' מאיר לא גיירום ולא הטבילו אותם ולא היתה הלכה להתחדש ולא היו נענשין עליהם "עמוני" ולא עמונית "מואבי" ולא מואבית.
"שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה" שהפכה עורף לחמותה "וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" שראתה בדברי חמותה ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר רות וערפה בנותיו של עגלון היו שנאמר (שופטים ג, יט): "דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הם וגו'" וכתיב (שם, כ) "ואהוד בא אליו וגו' ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא" אמר לו הקב"ה אתה עמדת מכסאך לכבודי חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה'.
"וישבו שם כעשר שנים" (שופטים כ, לא): "כשלשים" (יהושע ד, יג): "כארבעים" או חסר או יותר:רות רבה ב י

<< · רות רבה · ב · יא · >>


יא. [עריכה]

"וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵה מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב" שמעה מהרוכלין המחזירין בעיירות ומה שמעה "כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לֶחֶם" כתוב אחד אומר (תהלים צד, יד): "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" וכתוב אחד אומר (ש"א יב, כב): "כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול" א"ר שמואל בר נחמני פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו ופעמים שהוא עושה בשביל שמו הגדול א"ר איבי כשישראל זכאין בעבור עמו ונחלתו וכשאין ישראל זכאין בעבור שמו הגדול ורבנן אמרי בא"י בשביל עמו ונחלתו בחוצה לארץ בעבור שמו הגדול שנאמר (ישעיה מח, יא): "למעני למעני אעשה":

<< · רות רבה · ב · יב · >>


יב. [עריכה]

"וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה" ותצא וכי לא יצאתה משם אלא היא והלא כמה גמלים יצאו כמה חמרים יצאו ואת אמרת ותצא ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון גדול שבעיר הוא זיוה והוא הודה והוא הדרה והוא שבחה פנה משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה פנה שבחה.
וכן את מוצא ביעקב אבינו כשיצא מבאר שבע וכי לא יצא משם אלא הוא והלא כמה גמלים יצאו כמה חמרים יצאו ואת אמרת ויצא אלא כשהצדיק בעיר הוא זיוה והוא הודה והוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה פנה שבחה ניחא תמן דלא הות אלא אותה הצדקת ברם הכא לא הוה יצחק תמן אלא אמר ר' עזריה בשם ר' עזריה בר' סימון לא דומה זכות צדיק אחד לזכות ב' צדיקים.
"וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה" אמר ר' יהודה א"ר יוחנן עברו על שורת הדין והלכו בי"ט.
ד"א "וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ" הוצרה עליהם הדרך שהלכו בייחף.
"וַתֵּלַכְנָה" היו עסוקות בהלכות גרים:

<< · רות רבה · ב · יג · >>


יג. [עריכה]

" וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ" לבית אומתה אבנימוס הגרדי מתה אמו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותם יושבין אבלים לאחר זמן מת אביו ועלה ר"מ להראות לו פנים ומצא אותן עסוקין במלאכתן א"ל כמדומה אני שאמך חביבה עליך יותר מאביך א"ל ולא כן כתיב "אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ" ולא לבית אביה אמר לו יפה אמרת שאין אב לך:

<< · רות רבה · ב · יד · >>


יד. [עריכה]

"יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד" ר' חנינא בר אדא אמר יעשה כתיב.
"כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים" שנטפלתם בתכריכיהון.
"וְעִמָּדִי" שויתרו לה כתובותיהן א"ר זעירא מגלה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר ולמה נכתבה ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים:

<< · רות רבה · ב · טו · >>


טו. [עריכה]

"יִתֵּן ה' לָכֶם" א"ר יוסי כל אותן הטובות והנחמות שעתיד הקב"ה ליתן לשלמה דכתיב (מ"א ה, ט): "ויתן אלהים חכמה לשלמה" יהיו מכם.
"ומצאנה מנוחה" וּמְצֶאןָ כתיב אחת מוצאת שתים לא מוצאות.
"אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ" מכאן שאין קורת רוח לאשה אלא בבית בעלה.
"וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה וַתֹּאמַרְנָה לָהּ" "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים וְגוֹ'" וכי יש אדם מיבם אשת אחיו שלא היה בעולמו: רות רבה ב טז

<< · רות רבה · ב · יז · >>


יז. [עריכה]

"וְגַם הָיִיתִי" ש"יָלַדְתִּי בָנִים" הא אילו הייתי הלילה לאיש ילדתי בנים אלא "הלהן תשברנה" יכולות אתם יושבות עד אשר יגדלו "הלהן תעגנה" יכולות אתם יושבות עגונות לבלתי היות לאיש.
"אַל בְּנֹתַי" אללי בנותי.
"כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם" בשבילכם.
"כִּי יָצְאָה בִי" ובבני ובבעלי "יַד ה'":

<< · רות רבה · ב · יח · >>


יח. [עריכה]

ר' חנינא בריה דר' אבהו פתר קרייא במשה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע בהן קלסתיך שנאמר (דברים י, יג): "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים" והייתי סבור שתתן לי פרופקפיא "הלהן תעגנה" הוגעתני במלאך המות הן שבקת גבי ואמרת לי "הן קרבו ימיך למות" וחוזר ואומר לישראל "אל בנותי" אללי בני "כי מר לי מאד מכם" בשבילכם בי ובאחי יצתה יד ה':

<< · רות רבה · ב · יט · >>


יט. [עריכה]

א"ר לוי כל מקום שנאמר בו "יד ה'" מכת דבר היא ובנין אב שבכלם (שמות ט, ג): "הנה יד ה' הויה" בר קפרא אמר יד תבעו ויד פגעה בם א"ר סימון ביוצאין היתה מגפה ביושבין לא היתה מגפה תלמידי דרבי נחמיה מייתי לה מהתם הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שופטים ב, טו): "בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה" ביוצאין היתה מגפה ביושבין לא היתה מגפה א"ר ראובן אף בניהן היו מצירין אחריהם ואומרים מתי ימותו אלה ונכנס אנו לארץ:

<< · רות רבה · ב · כ · >>


כ. [עריכה]

"וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה" חסר אל"ף תשש כחן שהן מהלכות ובוכות.
ר' ברכיה בשם ר' יצחק ארבעים פסיעות הלכה ערפה עם חמותה ונתלה לבנה ארבעים יום שנאמר (ש"א יז, טז): "ויגש הפלשתי השכם והערב" ר' יודן בשם ר' יצחק ד' מילין הלכה ערפה עם חמותה ועמדו ממנה ד' גבורים שנאמר (שם ב כא, כב) "ארבעת אלה יולדו להרפה".
א"ר יצחק כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה נתערבו בה ערות גוים של מאה בני אדם הה"ד (שם א יז, כג) "והוא מדבר עמם וגו' ממערכות פלשתים" ממערות כתיב ממאה ערלות גוים שנתערו בה כל הלילה ר' תנחומא אמר אף כלב אחד דכתיב "ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי":

<< · רות רבה · ב · כא · >>


כא. [עריכה]

"ותשק ערפה לחמותה" כל נשיקה של תיפלות בר מן תלת נשיקה של גדולה ונשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות של גדולה דכתיב (ש"א י, יא): "ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו" של פרקים דכתיב (שמות ד, כז): "ויפגשהו בהר האלהים וישק לו" של פרישות שנאמר "ותשק ערפה לחמותה" רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות שנאמר (בראשית כט, יא): "וישק יעקב לרחל" למה שהיתה קרובתו.
"ותאמר הנה שבה יבמתך וגו'" כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה:

<< · רות רבה · ב · כב · >>


כב. [עריכה]

"ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך" מהו אל תפגעי בי אמרה לה לא תחטא עלי לא תסבין פגעיך מני לעזבך לשוב מאחריך מכל מקום דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת כיון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת לה הלכות גרים אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם אמרה לה "אל אשר תלכי אלך" אמרה לה בתי אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין שם מזוזה אמרה לה "באשר תליני אלין" "עמך עמי" אלו עונשין ואזהרות "ואלהיך אלהי" שאר מצות:

<< · רות רבה · ב · כג · >>


כג. [עריכה]

דבר אחר "אל אשר תלכי אלך" באהל מועד בגלגל בשילה בנוב בגבעון בבית עולמים "באשר תליני אלין" לנה אני על קרבנותי "עמך עמי" לבטל עבודת כוכבים שלי "ואלהיך אלהי" לשלם שכר פעולתי:

<< · רות רבה · ב · כד


כד. [עריכה]

"באשר תמותי אמות" אלו ד' מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק "ושם אקבר" אלו שני קברים המתוקנים לב"ד אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין "כה יעשה ה'" לי "וכה יוסיף" אמרה לה בתי כל מה שאת יכולה לסגל מצות וצדקות סגלי בעולם הזה אבל לעתיד לבא "כי המות יפריד ביני ובינך".

<< · רות רבה · ב · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.