רות רבה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רות רבה · ב · א · >>

א.    [ עריכה ]
רבי סימון בשם ריב"ל ור' חמא אבוי דרבי הושע בשם רבי לא נתן דברי הימים אלא להדרש הה"ד (דה"א ד, כא): "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה" אב ב"ד של לכה "ולעדה אבי מרשה" אב בית דין של מרשה "ומשפחות בית עבדת הבוץ" זו רחב הזונה שהטמינה המרגלים בבוץ הה"ד (יהושע ב, ו): "ותטמנם בפשתי העץ" א"ר יהודה ברבי סימון בבוסמין היתה עסקה "לבית אשבע" שנשבעו לה המרגלים שנאמר "ועתה השבעו נא לי בַּה'" "ויוקים" שקיימו לה השבועה הה"ד (כג): "ויבואו הנערים המרגלים" ומה תלמוד לומר "ואת כל משפחותיה הוציאו" תני רשב"י שאפילו היתה משפחתה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות אחרות כולן ניצולות בזכותה ואת כל משפחתה לא נאמר אלא "ואת כל משפחותיה".
(כב): "וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא" שכזבה במלך יריחו שנאמר (יהושע ב, ד): "ותאמר כן באו אלי האנשים וגו'" "ויואש" שנתיאשה מן החיים "ושרף" שתקנה עצמה לשרופין "אשר בעלו למואב" שבאתה ונדבקה בישראל ועלו מעשיה לאביה שבשמים "וְיָשֻׁבִי לחם" שנדבקה בישראל שקבלו את התורה שכתוב בה (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי" "והדברים עתיקים" ר' איבו ור' יהודה בר' סימון אומרים דברים הללו סתומין כאן ומפורשין במקום אחר.
(כג): "המה היוצרים" אלו המרגלים הה"ד "וישלח יהושע בן נון מן השטים וגו'" ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר כלי נגרות היה בידם "מרגלים חרש לאמר" ר' נחמיה אומר כלי קדרות היה בידם מקדרין חרש לאמר תני רשב"י חרש כמשמעו אמר להם עשו עצמכם חרשין ואתם עומדים על רזיהם ר"ש בן אלעזר אומר מתוך שאתם עושים עצמכם חרשים אתם עומדין על אופניים שלהם "ויושבי נטעים" שהיו בקיאין בנטיעה על שם שנאמר (במדבר יג, כג): "ויכרתו משם זמורה" "וגדרה" שהטמינה אותן אחריה גדר שנאמר "ותאמר להם ההרה לכו" ויש אומרים ששרתה עליה רוח הקדש עד שלא נכנסו ישראל לארץ וכי מהיכן היתה יודעת שחוזרין לשלשת ימים מיכן ששרתה עליה רוח הקדש "עם המלך במלאכתו ישבו שם" מכאן אמרו עשרה כהנים נביאים עמדו מרחב הזונה ירמיה חלקיה שריה מחסיה חנמאל שלום ברוך נריה יחזקאל בוזי ויש אומרים אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה: