רות רבה ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רות רבה · ב · י · >>

הוסף ביאור

י. [עריכה]

"וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" ר' חוניא ור' יהושע ברבי אבין ורבי זבדא חתניה דרבי לוי לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחילה ממי את למד מאיוב שנאמר (איוב א, יד): "וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וְיֹאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת" א"ר חמא בר' חנינא הראה להם הקדוש ברוך הוא מעין דוגמא של העולם הבא (עמוס ט, יג): "ונגש חורש בקוצר" (טו): "ותפול שבא ותקחם" א"ר אבא בר כהנא יצאו מכפר קריגוס והלכו כל האבולין עד מגדל צבעים ומתו שם "ואמלטה רק אני לבדי" א"ר חנינא רק מיעוט אף הוא משובר ומולקה א"ר יודן לבדי "עוד זה מדבר" אף הוא כיון שאמר בשורתו מיד מת (יז): "עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים" א"ר שמואל בר נחמן כיון ששמע איוב התחיל מגייס חיילותיו למלחמה אמר כמה חיילות אני יכול לחייל כמה גייסות אני יכול לגייס והאומה בזויה שיש בעולם (ישעיה כג, יג): "הן ארץ כשדים זה העם לא היה" הלואי לא היה בא להפיל אימתו עלי וכיון שאמר לו "אש האלהים נפלה מן השמים" אמר מן השמים הוא מה אני יכול לעשות "ואדום לא אצא פתח" מיד "ויקח לו חרש להתגרד בו".
אף במצרים כך היה (תהלים קה, לג): "ויך גפנם ותאנתם" ואחר כך (שם עח, מח) "ויסגר לברך בעירם" ואחר כך (שם, נא) "ויך כל בכור במצרים".
ואף בנגעים כן בתחלה הן באין על ביתו אם חזר בו מוטב ואם לאו הרי הן טעונין חליצה שנאמר (ויקרא יד, לח): "וצוה הכהן וחלצו" אם חזר בו מוטב ואם לאו טעונין נתיצה חזר בו מוטב ואם לאו באים על הבגדים וטעונין כיבוס חזר בו מוטב ואם לאו טעונין קריעה שנאמר (שם יג, נו) "וקרע אותו מן הבגד" אם חזר בו מוטב ואם לאו טעונין שריפה שנאמר (שם, נא) "ושרף את הבגד" אח"כ הן באין על גופו אם חזר בו מוטב ואם לאו יוצא ובא אם חזר בו מוטב ואם לאו (שם, מו) "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" ואף במחלון וכליון כך היה בתחלה מתו סוסיהם חמוריהם גמליהם ואחר כך "וימת אלימלך" ואח"כ "וימותו גם שניהם מחלון וכליון".
"ותשאר האשה" א"ר חנינא נעשתה שירי שירים: