רות רבה ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · רות רבה · ב · ט · >>

ט.    [ עריכה ]
"וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת" תני בשם ר' מאיר לא גיירום ולא הטבילו אותם ולא היתה הלכה להתחדש ולא היו נענשין עליהם "עמוני" ולא עמונית "מואבי" ולא מואבית.
"שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה" שהפכה עורף לחמותה "וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" שראתה בדברי חמותה ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר רות וערפה בנותיו של עגלון היו שנאמר (שופטים ג, יט): "דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הם וגו'" וכתיב (שם, כ) "ואהוד בא אליו וגו' ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא" אמר לו הקב"ה אתה עמדת מכסאך לכבודי חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה'.
"וישבו שם כעשר שנים" (שופטים כ, לא): "כשלשים" (יהושע ד, יג): "כארבעים" או חסר או יותר: