קטגוריה:בראשית יב ח
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אׇהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה.
וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
וַיַּעְתֵּ֨ק וַ - ו' החיבור
יַּעְתֵּ֨ק - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6275
מורפ': HC/Vhw3ms מִשָּׁ֜ם מִ - מילת יחס
שָּׁ֜ם - תואר הפועל
צורת יסוד: m/8033
מורפ': HR/D הָהָ֗רָה הָ - מילית, ה' הידיעה
הָ֗רָ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmsa/Sd מִקֶּ֛דֶם מִ - מילת יחס
קֶּ֛דֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/6924 a
מורפ': HR/Ncmsa לְבֵֽית לְ - מילת יחס
בֵֽית - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/1008+
מורפ': HR/Np־אֵ֖ל אֵ֖ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1008
מורפ': HNp וַיֵּ֣ט וַ - ו' החיבור
יֵּ֣ט - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5186
מורפ': HC/Vqw3ms אָהֳלֹ֑ה אָהֳלֹ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 168
מורפ': HNcmsc/Sp3ms בֵּֽית בֵּֽית - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1008+
מורפ': HNp־אֵ֤ל אֵ֤ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1008
מורפ': HNp מִיָּם֙ מִ - מילת יחס
יָּם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/3220
מורפ': HR/Ncmsa וְהָעַ֣י וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
עַ֣י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/d/5857
מורפ': HC/Td/Np מִקֶּ֔דֶם מִ - מילת יחס
קֶּ֔דֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/6924 a
מורפ': HR/Ncmsa וַיִּֽבֶן וַ - ו' החיבור
יִּֽבֶן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1129
מורפ': HC/Vqw3ms־שָׁ֤ם שָׁ֤ם - תואר הפועל
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD מִזְבֵּ֨חַ֙ מִזְבֵּ֨חַ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4196
מורפ': HNcmsa לַֽיהוָ֔ה לַֽ - מילת יחס
יהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np וַיִּקְרָ֖א וַ - ו' החיבור
יִּקְרָ֖א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7121
מורפ': HC/Vqw3ms בְּשֵׁ֥ם בְּ - מילת יחס
שֵׁ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/8034
מורפ': HR/Ncmsc יְהוָֽה יְהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּעְתֵּ֨ק קדמא (משרת, דרגא 5) מִשָּׁ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
הָהָ֗רָה רביעי (משנה, דרגא 3)
מִקֶּ֛דֶם תביר (משנה, דרגא 3)
לְבֵֽית־אֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
וַיֵּ֣ט מונח (משרת, דרגא 5) אָהֳלֹ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בֵּֽית־אֵ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) מִיָּם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְהָעַ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מִקֶּ֔דֶם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) מִזְבֵּ֨חַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַֽיהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּקְרָ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּשֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּעְתֵּק העתיק, העביר, את אוהלו מִשָּׁם הָהָרָה לכיוון ההרים מִקֶּדֶם מזרחית לְבֵית אֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה קבע את אוהלו (פרש את יריעותיו באופן שיהיו נוטות כלפי מטה, כדוגמת Λ), בֵּית אֵל מִיָּם בצד מערב (כעת לאחר שעבר מזרחית לבית אל, עכשיו היא ממערבו) וְהָעַי מִקֶּדֶם העיר 'עי' מצד מזרח שלו (על מיקומה של העי אנו גם יודעים מיהושע ז ב). וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן לְטוּרָא מִמַּדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ לְמַשְׁכְּנֵיהּ בֵּית אֵל מִמַּעְרְבָא וְעַי מִמַּדְנְחָא וּבְנָא תַמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ וְצַלִּי בִּשְׁמָא דַּייָ׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן לְטוּרָא מִמַּדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ לְמַשְׁכְּנֵיהּ בֵּית אֵל מִמַּעְרְבָא וְעַי מִמָּדִינְחָא וּבְנָא תַמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ וְצַלִּי בִּשְׁמָא דַּייָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִסְתַּלֵק מִתַּמָן לְטוּרָא דְמִמַדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ מַשְׁכְּנָא בֵּית אֵל מִן מַעֲרָבָא וְעַי מִמַדִינְחָא וּבְנָא תַּמָן מַדְבְּחָא קֳּדָם יְיָ וְצַלִי בִּשְׁמָא דַיְיָ: |
רש"י
"מקדם לבית אל" - במזרחה של בית אל נמצאת בית אל במערבו הוא שנאמר בית אל מים
"אהלו" - אהלה כתיב בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו ב"ר
"ויבן שם מזבח" - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם
[טז] מקדם של בית אל. פירוש שמ"ם "מקדם" הוא כמו מפאת קדם של בית אל, שבמזרחו של בית אל נטע אהלו. אבל אין לפרש שנסע "מקדם לבית אל" ורוצה לומר שנסע ממזרח בית אל ההרה, כמו שפירש לקמן (רש"י יג, יא) "ויסע לוט מקדם", ולפי זה המ"ם של "מקדם" לשון 'מן', ורוצה לומר לפי זה שנסע ממזרח בית אל ההרה והיה במערב בית אל, ויהיה בית אל במזרחו, והכתוב אמר "בית אל מים":
[יז] בתחילה נטע אוהל אשתו. ואין לומר דילמא איפכא דבתחילה נטע אהלו, ויש לומר שהכתיב קודם לקרי, וכיון דכתיב "אהלה" וקרינן "אהלו", אם כן אהלה נטע תחילה. וטעמא דמילתא משום שצריך לכבד אשתו יותר מגופו, כדאמרינן בפרק כיסוי הדם (חולין דף פד:). אבל מדברי התוספות בפרק קמא דחגיגה משמע גבי "יראה יראה" (שמות כ"ג, י"ז) דקודם יש לדרוש הקרי, אם כן הא דדרשינן כאן שקודם נטע אוהל לאשתו - דאם לא כן מאי בא לומר שנטע אוהל לאשתו, דדבר פשוט הוא שצריך אוהל לאשתו, אלא שאוהל אשתו נטע תחילה:
[יח] נתנבא וכו'. ומה שהתנבא דבר זה יותר ממה שהתנבא על שאר צרות שהגיעו לישראל, מבואר למעלה (אות יב) כי המקום גורם. אי נמי מפני שהקב"ה אמר "לזרעך אתן את הארץ" (פסוק ז) והראה לו באיזה אופן ירשו, אם בחזקה או בכח ה', או יהרגו קצת במלחמה, והראה לו הקב"ה חטא עכן, שלא יפול מהם איש זולת על ידי עכן, ולפיכך התפלל עליהם:
[יט] להתפלל כו'. דאם לא כן למה בנה מזבח שם יותר, כדמשמע מלשון "ויבן שם", ועוד דבמזבח הזה קרא בשם ה' מה שלא היה במזבח הראשון (פסוק ז), אלא שכאן התפלל לה' על צרה, אבל כשבא לשכם אף על גב שהתפלל על בני יעקב (רש"י שם) לא בנה שם מזבח, כי לא היתה התפלה על כלל ישראל:אהלה וכו' - הכרחו של רש"י דאל"כ מאי שנא דהכא בנטייה מפ' קרא דאהל משא"כ בהעתקה דלא כתיב אלא ויעתק משם ולא פי' מי העתיק לפי שהוא מבואר ה"נ הול"ל ויט ותו לא א"נ לכתוב ויעתק משם אהלו וכו' ויטהו א' מדקפיד לכתוב אהלו גבי הנטייה מוכח דהכא קמ"ל איזה חדוש משו"ה פי' דקמ"ל שבתחלה נטע אהל אשתו משום דכתיב כל כבודה וכו':רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל בֵּית אֵל. נִמְצֵאת בֵּית אֵל בְּמַעֲרָבוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אֵל מִיָּם".
אָהֳלֹה – "אָהֳלָהּ" כְּתִיב: בַּתְּחִלָּה נָטָה אֶת אֹהֶל אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כַּךְ אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית רבה לט,טו).
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם (בראשית רבה לט,טז).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.
וטעם מים — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.
וטעם ויקרא בשם ה' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ועל דרך הקבלה יתכן לפרש ויעתק משם ההרה כי אברם העתיק במחשבות שכלו ההר, כלומר המדה העשירית הנקראת הר אשר הר המוריה מכוון כנגדה, והוא שתמצא במשה (שמות כד) ויעל משה אל ההר, וכבר ידעת שתרגומו לטורא, והוא מה שאמר (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים.
והנה העתקה זו לא להפריד ולקצץ ח"ו רק ליחד ולחבר הכל כאחד. כי העלה אל ההר ההוא והעתיק אותו אל מקום אצילותו ומוצאותיו, כי מוצאותיו מקדם וע"כ סמך לו מקדם ואח"כ אמר לבית אל, היא החכמה, והיא בי"ת של בראשית, ועליה נשתבח משה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא, והוא שאמר הנביא ע"ה (מיכה ד) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב, כי בית אלהי יעקב מכוון כנגד הר ה'. ואח"כ אמר ויט אהלה הוא אהל הבינה, ועל כן נחתמה המלה באות ה"א, היא הה"א הראשונה שבשם שמכחה נבראו שמים וארץ, והוא המלך שבנה פלטרין ע"י אדריכל, והאדריכל הוא הה"א של בהבראם, והיא ה"א האחרונה שבשם. ויש להתבונן בתוספת שני ההי"ן שבמלת ההרה גם בלשון ויעתק שהוא לשון יוצא לרמוז על שבארתי, ויתכן עוד שהיה ויעתק מלשון עתיק יומין. והבן זה.
ויקרא בשם ה'. על דרך הפשט לשון הכרזה ופרסום, כענין שכתוב (משלי כ) יקרא איש חסדו. (תהלים קטז) ובשם ה' אקרא. (בראשית מא) ויקראו לפניו אברך. וענינו שהיה מפרסם אלהותו של הקב"ה, ועוד יכלול לשון תפלה, כענין שכתוב (תהלים ל) אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן, כי התפלה לרחמים והתחנה למדת הדין. וכן תרגם אונקלוס וצלי בשמא דה', והוא השם הגדול.
ועל דרך המדרש הוא מלשון (תהלים קד) המקרה במים עליותיו, כאדם המחזק את התקרה כדי שיהיו בטוחים תחתיה, כן אברהם היה מחזק האמונה בלבות הבריות והיה מבטיחם שיזכו לחיי העוה"ב.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויעתק משם ההרה מקדם. לשעבר היה נקרא בית אל ועכשיו היא נקראת בית און.
ויט אהלו, "אהלה" כתיב: בתחילה נטה אהלה של שרה, ואחר כן נטה אהלו.
ויבן שם מזבח, שלש מזבחות בנה: אחד לבשורת הארץ, ואחד לקניינה, ואחד שלא יפלו בניו בעי. הדא הוא דכתיב: "ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו ארצה הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם". התחילו מזכירין זכות אבות, זכותו של אברהם אבינו שאמר: "ואנכי עפר ואפר"; כלום בנה מזבח בעי, אלא שלא יפלו בניו בעי.
ויקרא בשם ה', צלי. דבר אחר: ויקרא, התחיל מגייר.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יב ח"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.