קטגוריה:משלי כד כח
נוסח המקרא
אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך
אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ.
אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ
וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃
אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּ/רֵעֶ֑/ךָ וַ֝/הֲ/פִתִּ֗יתָ בִּ/שְׂפָתֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עד חנם" - ר"ל דבר שלא ידעתו, ועם כי הוא בדבר חנם שאין בדבר היזק ממון.
"ברעך" - בעבור אמונת רעך, ר"ל על כי ידעת שדבריו אמת.
"והפתית" - ר"ל אף אם בשום פעם פתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עכ"ז עם כל זה אתה לא תעשה כן.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- בין אם תעשה זה מחמת שכר, שעל זה אמר "והפתית", רוצה לומר, שתרויח פת לחם על-ידי "שפתיך"...
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אל תהיה עד חנם (על דבר שלא ידעתו), ועם כי הוא בדבר חנם שאין בדבר היזק ממון; אל תעשה זאת גם בעבור אמונת רעך על כי ידעת שדבריו אמת. ואף אם בשום פעם פתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם-כל-זה אתה לא תעשה כן -
תרגום ויקיטקסט: אל תעיד על מעשה רע של רעך חינם, כאשר אין בכך תועלת מעשית; כי אתה עלול לרסק אותו לפתיתים בדברי שפתיך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד כח.
הקבלות
אל תהי עד חינם ברעך
בתורה נזכרו איסורים דומים:
(שמות כ יב): "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר",
(דברים ה טז): "וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא".
בפסוק שלנו נאמר שאסור להיות עד חינם. מה ההבדל? כמה פירושים:
1. "חינם = שלא לצורך, כגון שאתה בא להעיד עליו יחידי... ונמצא שאין כוונתך זולתי להוציא שם רע..." (רבי יונה, על-פי תלמוד בבלי פסחים קיג:; וכן הגר"א), כלומר עדות אמיתית אך ללא תועלת מעשית.2. "חינם = דבר שלא ידעתו" (מצודת דוד), כלומר עדות שאינה מבוססת על ידיעה ברורה אלא על שמועות: "בעבור אמונת רעך... על כי ידעת שדבריו אמת".
3. "לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם..." (מלבי"ם), כלומר עדות שקר, ולפי זה החידוש העיקרי של הפסוק הוא דחיית הסיבות וה"תירוצים" שאנשים משתמשים בהם כשהם משכנעים את עצמם לשקר: "בל תעיד עדות על חברך לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם: בין אם תעשה זה מחמת שכר, שעל זה אמר והפתית, רוצה לומר, שתרויח פת לחם על-ידי שפתיך, ובין אם תעשה זה להשיב לו גמול על הרע שעשה לך, שעל זה אמר אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, ובין אם תעשה זאת מצד שהוא רגיל להשכיר את עצמו להיות עד שקר, ותאמר אשיב לאיש כפעלו; לא תעשה כן בשום אופן" (מלבי"ם).
והפתית בשפתיך
1. יש מפרשים מלשון פיתוי - אל "תתפתה לרעך בדיבורך" (רש"י), "אף אם בשום פעם פיתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם כל זה אתה לא תעשה כן" (מצודת דוד). ומצאנו ביטוי דומה ב(משלי כ יט): "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב".
2. ויש מפרשים מלשון פתיתים, כמו ב(ויקרא ב ו): "פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן, מִנְחָה הִוא" - אל תשבור ותרסק את רעך בדבריך: "פרסום החטא, הלבנת פני אדם וטחינתם" (ר' יונה).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כד כח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.