ביאור:משלי כד כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כד כו: "- שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים."

תרגום מצודות: - כי עתה, כדברם כדברים האלה, אז הרשע הזה ישק (יחבר) שפה העליונה בתחתונה, ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים, ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים (אמיתיים וישרים), לומר 'גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם'.

תרגום ויקיטקסט: - שופט שיש לו אומץ להתווכח עם הרשע ולהשיב (לענות) לו דברים נכוחים (ראויים והגיוניים), ראוי להיות מנהיג, שעל-פי מוצא שפתיו יישק כל דבר.

/ - בסופו של דבר, גם העבריין עצמו יודה למי שהוכיח אותו על חטאיו, ישק את שפתיו וישיב לו באהבה על דברי התוכחה הנכוחים והישרים אשר החזירו אותו בתשובה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד כו.


דקויות[עריכה]

הביטוי שפתיים יישק נזכר בתלמוד (בבלי גיטין ט.), והוא מקובל עד היום כביטוי שֶבַח לאדם שאמר דבר חכם במיוחד. המפרשים פירשוהו בכמה דרכים:

1. על-דרך הפשט: "השפתיים שלך אמרו דבר כל-כך חכם, עד שראוי לנשק אותן" (מעין הביטוי "פה מפיק מרגליות"): "ראוים כל שפתים לנשקו" (רש"י, מלבי"ם), "האיש המשיב דברים נכוחים וישרים הוא אהוב אצלם כאילו נשקם בפיהם, כי השקר שנוא והאמת אהוב" (רלב"ג).

2. על-דרך הרמז: "כשאדם אומר דברים נכוחים, אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו, ששותקין ואין יודעים מה להשיב" (תוספות שם); "הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים" (מצודות).

3. על-דרך הדרש: "שמיתתם תהיה בנשיקה, לפי שעשו נחת רוח אל השכינה, להוכיח את בניה להחזירם למוטב" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

4. ועל-דרך הסוד: "זוכה לנשיקות של אהבה, הבאות מאישה לבעלה; ומה שאמר 'נכוחים' (ולא 'נכונים'), לרמוז שזה גורם זיווג שלם של זכר ונקבה, שעל-ידו תורה שבעל-פה באה לנוכח פני בעלה שהוא תורה שבכתב... וכאשר עשה כן ייעשה לו, ולכן שפתיים יישק ממש" (רמ"ד וואלי פירוש אחרון).

5. לענ"ד, הנשיקה היא משל לאהבה וחיבור - ההיפך משנאה ופירוד. הפסוקים הקודמים (פסוקים 23-25) קבעו, שאסור לשופט להתייחס בסלחנות לרשעים ולהגיד להם שהם צדיקים, אלא עליו להוכיח אותם על כל עוונותיהם. השופט עלול לחשוב, שהתוכחה תגרום לשנאה ולקרע בעם, אולם הפסוק קובע שזהו מצב זמני בלבד - בסופו של דבר, רק משפט צדק יביא לאהבה ולחיבור, "שפתיים יישק".

הקבלות[עריכה]

1. הביטוי יישק נאמר גם על יוסף, (בראשית מא מ): "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"; שם הוא מציין שלטון ושררה. ייתכן שיש כאן רמז, שרק היודע להשיב דברים נכוחים, ואינו פוחד להוכיח את הרשעים, הוא הראוי להיות מנהיג.

2. דוגמה למוכיח שקיבל נשיקה הוא יתרו, (שמות יח ז): "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ, וַיִּשַּׁק לוֹ...".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-26