ביאור:משלי כד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כד י: "הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה - צַר כֹּחֶכָה!"

תרגום מצודות: אם היית מרפה ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו, אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך -

תרגום ויקיטקסט: אם התרפית (התעצלת) ביום שבאה צרה על אנשים אחרים, ולא מיהרת להציל אותם - יצר (יתמעט) כוחך, ולא תוכל להציל את עצמך ביום שתבוא צרה עליך -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד י.


דקויות[עריכה]

1. ע"פ הפשט, יש לקרוא " התרפית ביום צרה - צר כוחכה ": אם תתרפה כאשר באה צרה על מישהו אחר, ולא תשתמש בכל כוחותיך כדי לעזור לו - ה' יצר ויחליש את כוחך (רש"י, מלבי"ם, מצודות); פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, המלמדים כי חובה להציל חיים ולא להתעצל גם כשיש ספק. כך נאמר גם ב(אסתר ד יד): "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?"*.

2. אולם יש שפיסקו "התרפית - ביום צרה צר כוחכה", ופירשו: "כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כוח לעמוד ביום צרה" (רבי טבי בשם רבי יאשיה, בבלי ברכות סג א; רבי אבהו, מדרש משלי), "אפילו מצוה אחת" (רבי אמי בר מתנה בשם שמואל, שם; רבי לוי, שם), "אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה - הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא" (רלב"ג).

ועל כך נאמר ב(תהלים קיט פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה": כל התורה והמצוות הן בעצם אימון לנפש; מטרתן העיקרית היא לאמן את האדם למשול ביצריו וברגשותיו, כך, כשיגיע יום צרה יוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר; "קשה באימונים - קל בקרב". אולם, מי שמתרפה באימונים, אינו לומד כראוי ואינו מושל ברגשותיו כדי לקיים מצוות - גם ביום צרה יהיה חלש.

הקבלות[עריכה]

חז"ל פירשו את הפסוק גם על מי שמתלבט ומהסס יותר מדי בעת צרה לאומית, והביאו כדוגמה את פינחס: "התחיל אומר בינו לבין עצמו 'ומה אעשה? איני יכול! שנים יכולין לאחד, שמא אחד יכול לשנים?!' עד שהוא נוטל עצה בינו לבין עצמו, הנגף נוגף, והקב"ה אומר '(משלי כד, י): התרפית ביום צרה וגו' הצל לקוחים למות כי תאמר הן לא ידענו זה - אני מעיד עליך, שנאמר (שם, יב) "הלא תֹכֵן לבות הוא יבין" (שמות רבה לג ה).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-10