קטגוריה:משלי כד י
נוסח המקרא
התרפית ביום צרה צר כחכה
הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה
צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃
הִ֭תְרַפִּיתָ בְּ/י֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽ/כָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ביום צרה צר כחכה" - מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך זה מדרש חכמים ולפי פשוטו התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד
"צר כחכה" - ביום פורענותך דכתיב אם החרש תחרישי וגו' (אסתר ד)רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התרפית" - מלשון רפיון.
"כחכה" - כמו כחך.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אם היית מרפה ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו, אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך -
תרגום ויקיטקסט: אם התרפית (התעצלת) ביום שבאה צרה על אנשים אחרים, ולא מיהרת להציל אותם - יצר (יתמעט) כוחך, ולא תוכל להציל את עצמך ביום שתבוא צרה עליך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד י.
דקויות
1. ע"פ הפשט, יש לקרוא " התרפית ביום צרה - צר כוחכה ": אם תתרפה כאשר באה צרה על מישהו אחר, ולא תשתמש בכל כוחותיך כדי לעזור לו - ה' יצר ויחליש את כוחך (רש"י, מלבי"ם, מצודות); פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, המלמדים כי חובה להציל חיים ולא להתעצל גם כשיש ספק. כך נאמר גם ב(אסתר ד יד): "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?"*.
2. אולם יש שפיסקו "התרפית - ביום צרה צר כוחכה", ופירשו: "כל המרפה עצמו מדברי תורה - אין בו כוח לעמוד ביום צרה" (רבי טבי בשם רבי יאשיה, בבלי ברכות סג א; רבי אבהו, מדרש משלי), "אפילו מצוה אחת" (רבי אמי בר מתנה בשם שמואל, שם; רבי לוי, שם), "אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה - הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא" (רלב"ג).
ועל כך נאמר ב(תהלים קיט פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה": כל התורה והמצוות הן בעצם אימון לנפש; מטרתן העיקרית היא לאמן את האדם למשול ביצריו וברגשותיו, כך, כשיגיע יום צרה יוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר; "קשה באימונים - קל בקרב". אולם, מי שמתרפה באימונים, אינו לומד כראוי ואינו מושל ברגשותיו כדי לקיים מצוות - גם ביום צרה יהיה חלש.
הקבלות
חז"ל פירשו את הפסוק גם על מי שמתלבט ומהסס יותר מדי בעת צרה לאומית, והביאו כדוגמה את פינחס: "התחיל אומר בינו לבין עצמו 'ומה אעשה? איני יכול! שנים יכולין לאחד, שמא אחד יכול לשנים?!' עד שהוא נוטל עצה בינו לבין עצמו, הנגף נוגף, והקב"ה אומר '(משלי כד, י): התרפית ביום צרה וגו' הצל לקוחים למות כי תאמר הן לא ידענו זה - אני מעיד עליך, שנאמר (שם, יב) "הלא תֹכֵן לבות הוא יבין" (שמות רבה לג ה).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כד י"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.