מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
התרפית ביום צרה צר כחכה.
מנוקד:
הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
עם טעמים:
הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
התרפית " - מן התורה
ביום צרה צר כחכה " - מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך זה מדרש חכמים ולפי פשוטו התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד
"
צר כחכה " - ביום פורענותך דכתיב אם החרש תחרישי וגו' (
אסתר ד )
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
התרפית ". הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא:
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
התרפית " - מלשון רפיון.
כחכה " - כמו כחך.
"
התרפית " - אם היית
מרפה ידך מחברך מלעזור לו
ביום צרתו , אזי יהיה
כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך.
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(י-יא)
"
התרפית ביום צרה, אם תחשך מלהציל הלקוחים למות ". וגם בעת שהם
"
מטים להרג ". אז יהיה ענשך מדה כנגד מדה. שבעת יבא עליך
"
יום צרה, תתרפה ". ויהיה
"
כחך צר ", שירפו ידיך מעשות דבר להצילך, וגם יהיה כחך צר עד שלא תוכל לעשות בכחך מאומה, כמו שלא עשית להציל את אחרים:
