מ"ג משלי כד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כד · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת
  וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הצל לקוחים וגו'" - להציל את הלקוחים למות

"ומטים להרג אל תחשוך" - מלהצילם על זה אמרתי צר כחך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הצל". אם תמנע עצמך להציל הלקוחים למות ומטים להרג והם הכחות השכליות כי הצלתם תהיה בקנין החכמה והשלימות ובזולת זה ימותו ויפסדו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הצל וגו'" - מוסב על 'אם תחשוך' האמור בסוף המקרא, לומר: אם תחשוך להציל את הלקוחים למות והמטים להרג.

מצודת ציון

"ומטים" - מלשון נטיה.

"תחשוך" - תמנע.

<< · מ"ג משלי · כד · יא · >>