ביאור:משלי כד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כד ל: "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב -"

תרגום מצודות: על שדה איש עצל עברתי וגו' - הוא ענין מליצה, לומר: הנה התבוננתי במעשה העצל -

תרגום ויקיטקסט: - ראיתי במו עיניי מה קורה לאדם הבונה בית לפני שהוא מתרגל לעבוד בשדה: עברתי ליד שדה של איש עצל, היושב בביתו ואינו רוצה לצאת לעבוד, וליד כרם של אדם חסר לב (שאינו מבין את ההשלכות של מעשיו) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד ל.


הקבלות[עריכה]

הפסוק שלנו מתאר את הנזק שגורם העצל לרכושו. פסוק דומה מתאר את הנזק שגורם העצל לסביבתו, (משלי יח ט): "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ - אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית"*.

קצת לפני הפסוק שלנו נאמר, (משלי כד כז): "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר - וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ". הפסוק שלנו מתאר מה קורה למי שאינו נוהג כך - מי שבונה בית לפני שהכין את מלאכתו בשדה, סופו שיתעצל לצאת מביתו ויזניח את השדה (ראו סייג לחריצות).

הקטע שלנו מסיק מסקנה מדוגמה שלילית, הממחישה את נזקי העצלות; קטע מקביל בפרק ו מסיק מסקנה דומה מדוגמה חיובית, הממחישה את התועלת שבחריצות. ראו פסוקים זהים, משמעות שונה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-30