ביאור:משלי כד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי כד יד: "כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ, אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת."

תרגום מצודות: - כמו-כן דע חכמה לתקן את נפשך, אם מצאת אותה ויש לך לב משיג. וטובה היא מן הדבש, כי בזה יש אחרית טוב; אבל הדבש לפעמים יזיק באחרונה; והגמול שאתה מקוה בעבורה, הנה לא תכרת, כי בוא יבוא. וכפל הדבר במילים שונות.

תרגום ויקיטקסט: אולם כשאתה אוכל את הדבש, כן באותו זמן דעה חכמה, אכול בחכמה ובמידה המתאימה לנפשך; כך, אם מצאת דבש בשדה יהיה לך דבש גם בתקופה מאוחרת יותר; תהיה בריא ותוכל לאכול דבש עד אחרית ימיך, ותקוותך ליהנות מהחיים לא תיכרת.

/ וכמו שאתה בוחר לאכול את המאכלים המתוקים לחכך, כן באותו אופן התחל לדעת (להכיר מקרוב) את עולם החכמה, בלימוד הדברים הקרובים והנעימים ביותר לנפשך; אם מצאת נושא שאתה נהנה ללמוד, ויודע שיש גם נושאים אחרים ללמוד בעתיד, תקוותך להיות חכם לא תיכרת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כד יד.


דקויות[עריכה]

פסוקים 13-14 מקשרים בין דבש לבין חכמה. מה משמעות הקשר הזה? כמה תשובות:

1. כשאוכלים דבש (או כל ממתק אחר), יש לאכלו בחכמה ובמידה המתאימה, (משלי כה טז): "דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ". ראיה לפירוש זה היא המילה מצאת, הנזכרת שם ובפסוקים נוספים ביחס לדבש (ראו "הקבלות" 1).

2. המשיכה הטבעית לדבש מסייעת ללימוד החכמה: "דרך בני-אדם לאכול דבש כי טוב הוא... וכשם שאתה רודף לאכול דבש, כן תהא רודף לדעת חכמה" (רש"י, וכן רלב"ג ודעת מקרא), השתמש בתאוה הטבעית של רדיפה אחרי דברים מתוקים כדי לרדוף אחרי החכמה.

ויש כאן גם הנחיה מעשית, להתחיל את לימוד החכמה דווקא מהנושאים המתוקים, שקל יותר לרדוף אחריהם; או ללמוד במקומות שבהם הלימוד מתוק ונעים יותר (ראו "הקבלות" 2).

עולם התורה וההשכלה הוא אינסופי, ואדם לא יכול ללמוד את כולו. הפסוק ממליץ לאדם להתחיל מהנושאים המושכים אותו ביותר, "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ" (רבי, בבלי עבודה זרה יט.).

3. יש שפירשו, שהחכמה טובה יותר מדבש, כי הדבש מתוק רק באופן זמני והחכמה מתוקה לתמיד: "הנופת הוא רק מתוק בעת שהוא על חכך... על-ידי החכמה יש אחרית, שהוא טוב לנפש תמיד, גם בעת יכלה הגוף" (מלבי"ם, ודומה לזה רמ"ד וואלי, מצודות ועוד).

- אולם, מלשון הפסוקים נראה שהם מקבילים בין הדבש לבין החכמה, "כן דעה חכמה לנפשך", ולא מנגידים ביניהם.

4. ועל-דרך הדרש: חכמה היא אישה חכמה, דעה חכמה לנפשך = התחתן עם אישה חכמה, כי החיים איתה יהיו מתוקים כדבש (ראו מדרש דומה על פסוק 7).

הקבלות[עריכה]

1. אם מצאת[עריכה]

מציאה קשורה לדבש גם בפסוקים נוספים, כגון ב(משלי כה טז): "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ"*, וגם ב(שמואל א יד כט): "וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן... רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה, אַף כִּי לוּא אָכַל אָכֹל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים"; (שופטים יד יח): "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה: מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי? וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי". מכאן מסתבר, שהמילים אם מצאת מתייחסות לדבש: אם מצאת דבש בשדה, אכול אותו בחכמה.

2. דבש וחכמה[עריכה]

שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דבש כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על קריטריונים לבחירת מקומות לימוד:

  • (משלי טז כד): "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם"*- כדאי ללמוד ממורים המדברים בנועם, כי הדיבור הנעים ממתיק את הלימוד.
  • (משלי כה טז): "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ... הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ..." - דבש הוא משל לביקור אצל ידידים*; מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו לומדים חבריו, כי הקרבה לחברים ממתיקה את הלימוד.
  • (משלי כה כז): "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד" - דבש הוא משל לכבוד*; מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו מכבדים אותו, כי הכבוד לתלמידים ממתיק את הלימוד.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/24-14