ויקרא רבה ו א
(ויקרא ה א): "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע וגו'".
זה שאמר הכתוב (משלי כד כח): "אל תהי עד חנם ברעך והפיתית בשפתיך":
- אל תהי עד חנם - אלו ישראל, שנאמר (ישעיהו מג): "ואתם עדי נאום ה', ואני אל".
- ברעך - זה הקב"ה, שנאמר (משלי כז): "רעך ורע אביך אל תעזוב וגו'".
- והפיתית בשפתיך - מאחר שפיתיתם אותו בסיני, ואמרתם (שמות כד): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", לסוף מ' יום אמרתם לעגל (שמות לב): "אלה אלהיך ישראל".
אמר רבי אחא: הדא הוא רוח הקדש, סניגוריא היא, מלמדת זכות לכאן ולכאן:
- אומרת לישראל: "אל תהי עד חנם ברעך",
- ואחר כך אומרת להקדוש ברוך הוא: (משלי כד כט): "אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו".
אמר רבי יצחק: כתיב (הושע ו): "והמה כאדם עברו ברית", ברם הכא (הושע יא): "כי אל אנכי ולא איש".
ראובן הוה ידע לשמעון סהדי.
- א"ל אמר ליה, אמר לו: אתי סהיד לי הדא סהדותא?
- א"ל אמר ליה, אמר לו אין.
- כשנכנס לדיין, חזר בו.
- ואמר לו רוח הקדש והפיתית בשפתיך!, מאחר שפיתית בשפתיך והכנסת אותו לדין, חזרת בך?!
- למחר, אתו סהדי לראובן גבי שמעון.
- מה יעשה, כאשר עשה לו?!
- אל תאמר: כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו,
- והלא כבר נתנה תורה איפופסין: "והוא עד או ראה או ידע - אם לא יגיד, ונשא עונו".