מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< |
ספר משלי • פרק כ"ד • פסוק ז' |
>> מהדורת הכתיב :
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו.
המהדורה המנוקדת :
רָאמוֹת לֶאֱוִיל חׇכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.
המהדורה המוטעמת :
רָאמ֣וֹת לֶאֱוִ֣יל חׇכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
מהדורות נוספות
המהדורה הדקדוקית :
רָאמ֣וֹת רָאמ֣וֹת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד7311 a לֶֽ אֱוִ֣יל לֶֽ - מילת יחסאֱוִ֣יל - תואר, זכר, יחיד, נפרד191 חָכְמ֑וֹת חָכְמ֑וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד2454 בַּ֝ שַּׁ֗עַר בַּ֝ - מילת יחס, ה' הידיעהשַּׁ֗עַר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד8179 לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה3808 יִפְתַּח יִפְתַּח - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד6605 a ־פִּֽיהוּ פִּֽי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמךהוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד6310 ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור ) :
רָאמ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) לֶֽאֱוִ֣יל מונח (משרת, דרגא 5) חָכְמ֑וֹת אתנחתא (מלך, דרגא 2)
בַּ֝שַּׁ֗עַר גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִפְתַּח־פִּֽיהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פיסוק ופירוש מודרני : רָאמוֹת גבוהות לֶאֱוִיל חָכְמוֹת החכמות נראות לאויל גבוהות מדי ומעבר להשגתו ,
בַּשַּׁעַר מקום התכנסות החכמים, המקום שבו מקבלים החלטות הנוגעות לציבורלהרחבה לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ לא יהיה לו מה להגיד ולא יוכל להשפיעלהרחבה .
פרשנות מסורתית:
כתיב:
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו.
מנוקד:
רָאמוֹת לֶאֱוִיל חׇכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.
עם טעמים:
רָאמ֣וֹת לֶאֱוִ֣יל חׇכְמ֑וֹת בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ראמות לאויל חכמות " - מין אבן יקרה שאינה מצויה כמה דתימא ראמות וגביש (
איוב כח ) כלומר כל חכמה דומה לכסיל כאבן יקרה וכמרגליות לקנות לומר איך אעסוק בתורה מתי תעלה בידי אבל החכם שונה היום מעט ולמחר מעט
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ראמות " - הנה, החכמות רמות לאויל, לא ישער בעצמו שיוכל להשיג, ולזה לא יפתח פיהו בהיותו בשער את החכמים.
וביאר אחר זה הסיבה, ואמר -
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ראמות " - שם אבן יקר, וכן (איוב כח ): ראמות וגביש ".
"
ראמות " - ה
חכמות המה
להאויל כאבן יקר אשר תקשה השגתו, וחדל מהם, לזה
לא יפתח פיו בשער מקום שבת החכמים, כי לא למד מאומה.
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ראמות לאויל חכמות ", אמנם
"
האויל " שהוא הפך האיש דעת, שלא לבד שאין לו ידיעה ברורה במופתי הדעת, הוא מסתפק גם על חקי החכמה, לו דומים
"
החכמות כראמות " שהוא דבר הבא ממרומים, שאין לשכל השגה בהם. וע"כ
"
בשער " המלחמה
"
לא יפתח פיו ". כי היו רגילים ללחום בשער כמ"ש כי ידברו את אויבים בשער, כי האויב רוצה ליכנס אל המבצר דרך השער ואין מניחים אותו, ומלחמה זו היא בדבור הפה (שהפה רומז על החכמה), שבכח החכמה ינצחו את האויב בשער. והאויל לא יפתח פיו. והאויב נכנס דרך השער וכובש את העיר:
ראמות ", אבנים טובות שאמרו עליהם שבאו מלמעלה, ראמות וגביש (איוב כ"ח ).
ואויל ", הוא המסתפק כמ"ש בכ"מ.
"
ופיו ", מרמז על דבור החכמה
(למעלה י' כ' ):
פרשנות מודרנית:
ביאור מפורט על הפסוק
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי כד ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
