מלבי"ם על משלי כד ז
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ד • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רָאמ֣וֹת לֶאֱוִ֣יל חׇכְמ֑וֹת
בַּ֝שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃
"ראמות לאויל חכמות", אמנם "האויל" שהוא הפך האיש דעת, שלא לבד שאין לו ידיעה ברורה במופתי הדעת, הוא מסתפק גם על חקי החכמה, לו דומים "החכמות כראמות" שהוא דבר הבא ממרומים, שאין לשכל השגה בהם. וע"כ "בשער" המלחמה "לא יפתח פיו". כי היו רגילים ללחום בשער כמ"ש כי ידברו את אויבים בשער, כי האויב רוצה ליכנס אל המבצר דרך השער ואין מניחים אותו, ומלחמה זו היא בדבור הפה (שהפה רומז על החכמה), שבכח החכמה ינצחו את האויב בשער. והאויל לא יפתח פיו. והאויב נכנס דרך השער וכובש את העיר:
ביאור המילות
" ראמות", אבנים טובות שאמרו עליהם שבאו מלמעלה, ראמות וגביש (איוב כ"ח).
" ואויל", הוא המסתפק כמ"ש בכ"מ.
"ופיו", מרמז על דבור החכמה (למעלה י' כ'):
<< · מלבי"ם על משלי · כד ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.