מלבי"ם על משלי כד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על משלי • פרק כד >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 



"כי תאמר הן לא ידענו זה", ואם תאמר אמתלא "שלא ידעת" שהם לקוחים למות, או שלא ידעת שיש ביכלתך להציל, גם אם תצטדק בזה לפני אנשים. הלא "ה'" שהוא "תוכן לבות הוא מבין" מחשבות הלב ויותר מזה שמצד שהוא "נוצר נפשך הוא ידע". שהידיעה נופלת על דבר הנראה בחוש, כי מעשיך כתובים ומצויירים על לוח נפשך, והוא "ישיב לאדם כפעלו" מדה כנגד מדה:

ביאור המילות

"יבין. ידע". הידיעה בא על דבר הנראה בחוש. והבינה הוא מן הקודם אל המאוחר כמ"ש בכ"מ:

 

<< · מלבי"ם על משלי · כד יב · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.