לדלג לתוכן

קטגוריה:בראשית מז יט

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר בראשית • פרק מ"ז • פסוק י"ט | >>

מהדורת הכתיב:

למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.

המהדורה המנוקדת:

לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם.

המהדורה המוטעמת:

לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

לָ֧מָּה לָ֧ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti נָמ֣וּת נָמ֣וּת - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqi1cp לְעֵינֶ֗יךָ לְ - מילת יחס
עֵינֶ֗י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp2ms גַּם גַּם - מילית, חיוב

צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa־אֲנַ֨חְנוּ֙ אֲנַ֨חְנוּ֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 587
מורפ': HPp1cp גַּ֣ם גַּ֣ם - מילית, חיוב

צורת יסוד: 1571
מורפ': HTa אַדְמָתֵ֔נוּ אַדְמָתֵ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 127
מורפ': HNcfsc/Sp1cp קְנֵֽה קְנֵֽה - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7069
מורפ': HVqv2ms־אֹתָ֥נוּ אֹתָ֥ - מילית, מושא ישיר (את)
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cp וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־אַדְמָתֵ֖נוּ אַדְמָתֵ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 127
מורפ': HNcfsc/Sp1cp בַּלָּ֑חֶם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
לָּ֑חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/3899
מורפ': HRd/Ncbsa וְנִֽהְיֶ֞ה וְ - ו' החיבור
נִֽהְיֶ֞ה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqi1cp אֲנַ֤חְנוּ אֲנַ֤חְנוּ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 587
מורפ': HPp1cp וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ וְ - ו' החיבור
אַדְמָתֵ֨ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/127
מורפ': HC/Ncfsc/Sp1cp עֲבָדִ֣ים עֲבָדִ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmpa לְפַרְעֹ֔ה לְ - מילת יחס
פַרְעֹ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/6547
מורפ': HR/Np וְתֶן וְ - ו' החיבור
תֶן - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqv2ms־זֶ֗רַע זֶ֗רַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2233
מורפ': HNcmsa וְנִֽחְיֶה֙ וְ - ו' החיבור
נִֽחְיֶה֙ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/2421
מורפ': HC/Vqi1cp וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn נָמ֔וּת נָמ֔וּת - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqi1cp וְהָאֲדָמָ֖ה וְ - ו' החיבור
הָ - מילית, ה' הידיעה
אֲדָמָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/127
מורפ': HC/Td/Ncfsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תֵשָֽׁם תֵשָֽׁם - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 3456
מורפ': HVqi3fs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

לָ֧מָּה דרגא (משרת, דרגא 5) נָמ֣וּת מונח (משרת, דרגא 5) לְעֵינֶ֗יךָ רביעי (משנה, דרגא 3)

גַּם־אֲנַ֨חְנוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

גַּ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) אַדְמָתֵ֔נוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ מרכא (משרת, דרגא 5) וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

בַּלָּ֑חֶם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְנִֽהְיֶ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)

אֲנַ֤חְנוּ מהפך (משרת, דרגא 5) וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עֲבָדִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) לְפַרְעֹ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְתֶן־זֶ֗רַע רביעי (משנה, דרגא 3)

וְנִֽחְיֶה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) נָמ֔וּת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהָאֲדָמָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תֵשָֽׁם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ? קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם תהיה שממה".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


מקרא

כתיב:
למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.

מנוקד:
לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם.

עם טעמים:
לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לְמָא נְמוּת לְעֵינָךְ אַף אֲנַחְנָא אַף אַרְעַנָא קְנֵי יָתַנָא וְיָת אַרְעַנָא בְּלַחְמָא וּנְהֵי אֲנַחְנָא וְאַרְעַנָא עַבְדִּין לְפַרְעֹה וְהַב בַּר זְרַע וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרְעָא לָא תְבוּר׃
ירושלמי (יונתן):
לְמָא נְמוּת וְעֵינָךְ חָמָן אוּף אֲנָן אוּף אַרְעָן קְנֵי יָתָן וְיַת אַרְעָן בְּלַחְמָא וּנְהִי אֲנַן וְאַרְעָן עַבְדִין לְפַרְעה וְהַב בַּר זַרְעָא וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרַע לָא תִשְׁתּוֹמֵם:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ותן זרע" - לזרוע האדמה ואע"פ שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה "לא תשם" - לא תהא שממה לא תבור לשון שדה בור שאינו חרוש

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וְתֶן זֶרַע – לִזְרוֹעַ הָאֲדָמָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף: "וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (לעיל מה,ו), מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו, וְהִתְחִילוּ לִזְרוֹעַ וְכָלָה הָרָעָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (י,ג).
לֹא תֵשָׁם – לֹא תְהֵא שְׁמָמָה, "לָא תְבוּר" (אונקלוס). לְשׁוֹן "שְׂדֵה בוּר" (עירובין יז ע"ב) שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ.

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ואל תתמה שיאמר לשון מות על האדמה, כי הפך זה – "ואתה מחיה את כולם" (נחמיה ט, ו).

תשם — מגזרת "והבמות תישמנה" (יחזקאל ו, ו), ומשקלו "תדע".

מצאנו בדרש כי נסתלק הרעב בזכות יעקב. ויתכן שהיה הרעב שלש שנים, ולא היו כמו הד' שעברו:

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"קנה אתנו ואת אדמתנו" - הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה וכן אמר הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם אבל אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו ולא אמר שיקנה גופם רק האדמה והטעם כי הם אמרו לו שיקנה אותם לעבדים עושי מלאכת המלך כרצונו והוא לא רצה רק לקנות את האדמה והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם ויהיו בה אריסי בתי אבות לפרעה ואחרי כן אמר להם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה לא לעבדים כאשר אמרתם לי רק עם האדמה תהיו לו והנה ראוי שיטול המלך שהוא אדון הקרקע ארבע הידות ואתם החמישית אבל אני אתחסד עמכם שתטלו אתם חלק בעל הקרקע ופרעה יטול החלק הראוי לאריס אבל תהיו קנוים לו שלא תוכלו לעזוב את השדות וזה טעם מה שנדרו לו והאדמה לא תשם שלא תשם לעולם ולכך אמרו לו נמצא חן בעיני אדוני שהקלת עלינו ליטול ארבע הידות שנוכל לחיות בהם והיינו עבדים לפרעה כאשר נדרנו שנעבוד את האדמה לרצונו חסלת פרשת ויגש

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"למה נמות לעיניך" כי זה אמת שכבר תם הכסף ומקנה הבהמה והכל בא לידך ואין ראוי שתניחנו למות ברעב:




פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית


קטגוריות־משנה

קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)

ו

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:בראשית_מז_יט&oldid=309075"