משנה כתובות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כתובות פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק חמישי ("אף על") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה, יוסיף.

נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין, גובה את הכל.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנישואין, גובה את הכל.

מן האירוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה.

רבי יהודה אומר, אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז.

רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות.

משנה ב[עריכה]

נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה.

וכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו.

ולאלמנה שלשים יום.

הגיע זמן ולא נישאו, אוכלת משלו ואוכלת בתרומה.

רבי טרפון אומר, נותנין לה הכל תרומה.

רבי עקיבא אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה.

משנה ג[עריכה]

היבם אינו מאכיל בתרומה.

עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולן בפני הבעל, חסר יום אחד בפני היבם, או כולן בפני היבם, חסר יום אחד בפני הבעל, אינה אוכלת בתרומה.

זו משנה ראשונה.

בית דין של אחריהן אמרו, אין האשה אוכלת בתרומה, עד שתיכנס לחופה.

משנה ד[עריכה]

המקדיש מעשי ידי אשתו, הרי זו עושה ואוכלת.

המותר, רבי מאיר אומר, הקדש.

רבי יוחנן הסנדלר אומר, חולין.

משנה ה[עריכה]

אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה, טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת [לו] המיטה, ועושה בצמר.

הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת.

שתים, אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה.

שלוש, אינה מצעת [לו] המיטה ואינה עושה בצמר.

ארבע, יושבת בקתדרא.

רבי אליעזר אומר, אפילו הכניסה לו מאה שפחות, כופה לעשות בצמר, שהבטלה מביאה לידי זימה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה, יוציא ויתן כתובתה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום.

משנה ו[עריכה]

המדיר את אשתו מתשמיש המיטה, בית שמאי אומרים, שתי שבתות.

בית הלל אומרים, שבת אחת.

התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות, שלושים יום.

הפועלים, שבת אחת.

העונה האמורה בתורה, הטיילין, בכל יום.

הפועלים, שתים בשבת.

החמרים, אחת בשבת.

הגמלים, אחת לשלושים יום.

הספנים, אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר.

משנה ז[עריכה]

המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת.

רבי יהודה אומר, שבעה טרפעיקין.

עד מתי הוא פוחת? עד כנגד כתובתה.

רבי יוסי אומר, לעולם הוא פוחת והולך, שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר, גובה הימנה.

וכן המורד על אשתו, מוסיפין לה על כתובתה שלושה דינרין בשבת.

רבי יהודה אומר, שלושה טרפעיקין.

משנה ח[עריכה]

המשרה את אשתו על ידי שליש, לא יפחות לה משני קבין חיטין, או מארבעה קבין שעורים.

אמר רבי יוסי, לא פסק [לה] שעורים, אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום.

ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן, וקב גרוגרות, או מנה דבלה.

ואם אין לו, פוסק לעומתן פירות ממקום אחר.

ונותן לה מיטה, מפץ, ומחצלת.

ונותן לה כיפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של חמישים זוז משנה לשנה.

ואין נותנין לה, לא חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים.

אלא נותן לה כלים של חמישים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה, והשחקים שלה.

משנה ט[עריכה]

נותן לה מעה כסף לצרכה, ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת.

ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכה, מעשה ידיה שלה.

ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל, או משקל עשר סלעים ערב ביהודה, שהן עשרים סלעים בגליל.

ואם היתה מניקה, פוחתים לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה.

במה דברים אמורים? בעני שבישראל.

אבל במכובד, הכל לפי כבודו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה כתובות ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתיים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתאלמנו או נתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתיים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת שהוא כונסה רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתיים והיא כותבת לו שנתקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת לו שנתקבלתי ממך חמישים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתיים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות.

(ב) נותנים לבתולה שנים עשר חודש משיתבע לה הבעל לפרנס את עצמה כשם שנותנין לאישה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום הגיע זמנם ולא נשאו או שמתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה רבי טרפון אומר נותנים לה הכל תרומה רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה.

(ג) היבם אינו מאכיל בתרומה עשת שישה חודשים בפני הבעל ושישה חודשים בפני היבם אפילו כלם בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם אינה אוכלת בתרומה זו משנה הראשונה ובית דין של אחריהם אמרו אין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה (ד) המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת והמותר רבי מאיר אומר הקדש ורבי יוחנן הסנדלר אומר חולין.

(ה) אלו מלאכות שהאישה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת את המיטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה שלש אינה מצעת את המיטה ואינה עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרה רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחה כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא וייתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום.

(ו) המדיר את אשתו מתשמיש המיטה בית שמאי אומרין שתי שבתות בית הלל אומרין שבת אחת התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום והפועלים שבת אחת עונה (ראה שמות כא י) האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחת בשבת הגמלים אחת לשלשים יום הספנים אחת לשישה חודשים דברי רבי אליעזר.

(ז) המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקים עד אימתיי הוא פוחת עד כנגד כתובתה רבי יוסי אומר לעולם הוא פוסק והולך שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה ממנה וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקים.

(ח) המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה מקביים חיטים או מארבעת קבים שעורים אמר רבי יוסי לא פסק שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום נותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבלה אם אין לו פוסק לעומתם פירות ממקום אחר נותן לה מיטה ומפץ אם אין לו מפץ מחצלת נותן לה כפח לראשה וחגור למותניה ומנעל ממועד למועד וכלים של חמישים זוז משנה לשנה ואינו נותן לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמישים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבליותיהם בימות החמה והשחקים שלה.

(ט) ונותן לה מעה כסף לצרכיה והיא אוכלת עימו מלילי שבת ללילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל אם הייתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו.

פירושים[עריכה]