משנה כתובות ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתיים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתאלמנו או נתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתיים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת שהוא כונסה רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתיים והיא כותבת לו שנתקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת לו שנתקבלתי ממך חמישים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתיים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות.

(ב) נותנים לבתולה שנים עשר חודש משיתבע לה הבעל לפרנס את עצמה כשם שנותנין לאישה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום הגיע זמנם ולא נשאו או שמתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה רבי טרפון אומר נותנים לה הכל תרומה רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה.

(ג) היבם אינו מאכיל בתרומה עשת שישה חודשים בפני הבעל ושישה חודשים בפני היבם אפילו כלם בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם אינה אוכלת בתרומה זו משנה הראשונה ובית דין של אחריהם אמרו אין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה (ד) המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת והמותר רבי מאיר אומר הקדש ורבי יוחנן הסנדלר אומר חולין.

(ה) אלו מלאכות שהאישה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת את המיטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה שלש אינה מצעת את המיטה ואינה עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרה רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחה כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא וייתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום.

(ו) המדיר את אשתו מתשמיש המיטה בית שמאי אומרין שתי שבתות בית הלל אומרין שבת אחת התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום והפועלים שבת אחת עונה (ראה שמות כא י) האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחת בשבת הגמלים אחת לשלשים יום הספנים אחת לשישה חודשים דברי רבי אליעזר.

(ז) המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקים עד אימתיי הוא פוחת עד כנגד כתובתה רבי יוסי אומר לעולם הוא פוסק והולך שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה ממנה וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקים.

(ח) המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה מקביים חיטים או מארבעת קבים שעורים אמר רבי יוסי לא פסק שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום נותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבלה אם אין לו פוסק לעומתם פירות ממקום אחר נותן לה מיטה ומפץ אם אין לו מפץ מחצלת נותן לה כפח לראשה וחגור למותניה ומנעל ממועד למועד וכלים של חמישים זוז משנה לשנה ואינו נותן לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמישים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבליותיהם בימות החמה והשחקים שלה.

(ט) ונותן לה מעה כסף לצרכיה והיא אוכלת עימו מלילי שבת ללילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל אם הייתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו.

הדף הראשי של משנה כתובות ה