משנה כתובות ה דפוסים
משנה כתובות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה, יוסיף.
נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין, גובה את הכל.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנישואין, גובה את הכל.
מן האירוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה.
רבי יהודה אומר, אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז.
רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות.
משנה ב[עריכה]
נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה.
וכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו.
ולאלמנה שלשים יום.
הגיע זמן ולא נישאו, אוכלת משלו ואוכלת בתרומה.
רבי טרפון אומר, נותנין לה הכל תרומה.
רבי עקיבא אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה.
משנה ג[עריכה]
היבם אינו מאכיל בתרומה.
עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולן בפני הבעל, חסר יום אחד בפני היבם, או כולן בפני היבם, חסר יום אחד בפני הבעל, אינה אוכלת בתרומה.
זו משנה ראשונה.
בית דין של אחריהן אמרו, אין האשה אוכלת בתרומה, עד שתיכנס לחופה.
משנה ד[עריכה]
המקדיש מעשי ידי אשתו, הרי זו עושה ואוכלת.
המותר, רבי מאיר אומר, הקדש.
רבי יוחנן הסנדלר אומר, חולין.
משנה ה[עריכה]
אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה, טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת [לו] המיטה, ועושה בצמר.
הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת.
שתים, אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה.
שלוש, אינה מצעת [לו] המיטה ואינה עושה בצמר.
ארבע, יושבת בקתדרא.
רבי אליעזר אומר, אפילו הכניסה לו מאה שפחות, כופה לעשות בצמר, שהבטלה מביאה לידי זימה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה, יוציא ויתן כתובתה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום.
משנה ו[עריכה]
המדיר את אשתו מתשמיש המיטה, בית שמאי אומרים, שתי שבתות.
בית הלל אומרים, שבת אחת.
התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות, שלושים יום.
הפועלים, שבת אחת.
העונה האמורה בתורה, הטיילין, בכל יום.
הפועלים, שתים בשבת.
החמרים, אחת בשבת.
הגמלים, אחת לשלושים יום.
הספנים, אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר.
משנה ז[עריכה]
המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת.
רבי יהודה אומר, שבעה טרפעיקין.
עד מתי הוא פוחת? עד כנגד כתובתה.
רבי יוסי אומר, לעולם הוא פוחת והולך, שמא תיפול לה ירושה ממקום אחר, גובה הימנה.
וכן המורד על אשתו, מוסיפין לה על כתובתה שלושה דינרין בשבת.
רבי יהודה אומר, שלושה טרפעיקין.
משנה ח[עריכה]
המשרה את אשתו על ידי שליש, לא יפחות לה משני קבין חיטין, או מארבעה קבין שעורים.
אמר רבי יוסי, לא פסק [לה] שעורים, אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום.
ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן, וקב גרוגרות, או מנה דבלה.
ואם אין לו, פוסק לעומתן פירות ממקום אחר.
ונותן לה מיטה, מפץ, ומחצלת.
ונותן לה כיפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של חמישים זוז משנה לשנה.
ואין נותנין לה, לא חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים.
אלא נותן לה כלים של חמישים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה, והשחקים שלה.
משנה ט[עריכה]
נותן לה מעה כסף לצרכה, ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת.
ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכה, מעשה ידיה שלה.
ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל, או משקל עשר סלעים ערב ביהודה, שהן עשרים סלעים בגליל.
ואם היתה מניקה, פוחתים לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה.
במה דברים אמורים? בעני שבישראל.
אבל במכובד, הכל לפי כבודו.
משנה כתובות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב