משנה כתובות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כתובות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק שני ("האישה שנתאלמנה") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת: בתולה נשאתני, והוא אומר: לא כי אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצתה בהינומא וראשה פרוע, כתובתה מאתים.

רבי יוחנן בן ברוקא אומר, אף חילוק קליות ראיה.

משנה ב[עריכה]

ומודה רבי יהושע באומר לחברו: שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו, שהוא נאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר: לקחתיה הימנו, אינו נאמן.

משנה ג[עריכה]

העדים שאמרו: כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו, הרי אלו נאמנים.

ואם יש עדים שהוא כתב ידם, או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר, אינן נאמנין.

משנה ד[עריכה]

זה אומר: זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי, וזה אומר: זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי, הרי אלו נאמנין.

זה אומר: זה כתב ידי, וזה אומר: זה כתב ידי, צריכים לצרף עמהם אחר, דברי רבי.

וחכמים אומרים: אינן צריכין לצרף עמהם אחר, אלא נאמן אדם לומר: זה כתב ידי.

משנה ה[עריכה]

האשה שאמרה: אשת איש הייתי וגרושה אני,

נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

ואם יש עדים שהיתה אשת איש, והיא אומרת: גרושה אני, אינה נאמנת.

אמרה: נשביתי וטהורה אני, נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.

ואם יש עדים שנשבית, והיא אומרת: טהורה אני, אינה נאמנת.

ואם משנישאת באו עדים, הרי זו לא תצא.

משנה ו[עריכה]

שתי נשים שנשבו, זאת אומרת: נשביתי וטהורה אני, וזאת אומרת: נשביתי וטהורה אני, אינן נאמנות.

ובזמן שהן מעידות זו את זו, הרי אלו נאמנות.

משנה ז[עריכה]

וכן שני אנשים, זה אומר: כהן אני, וזה אומר: כהן אני, אינן נאמנין.

ובזמן שהן מעידין זה את זה, הרי אלו נאמנין.

משנה ח[עריכה]

רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד.

אמר רבי אלעזר: אימתי? במקום שיש עוררין.

אבל במקום שאין עוררין, מעלין לכהונה על פי עד אחד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן: מעלין לכהונה על פי עד אחד.

משנה ט[עריכה]

האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון, מותרת לבעלה.

על ידי נפשות, אסורה לבעלה.

עיר שכבשה כרכום, כל כהנות שנמצאו בתוכה, פסולות.

ואם יש להן עדים, אפילו עבד, אפילו שפחה, הרי אלו נאמנין.

ואין אדם נאמן על ידי עצמו.

אמר רבי זכריה בן הקצב: המעון הזה, לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים לירושלים ועד שיצאו.

אמרו לו: אין אדם מעיד על ידי עצמו.

משנה י[עריכה]

ואלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן.

זה כתב ידו של אבא, וזה כתב ידו של רבי.

וזה כתב ידו של אחי.

זכור הייתי בפלונית שיצתה בהינומא וראשה פרוע.

ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לאכול בתרומה, ושהיה חולק עמנו על הגורן.

והמקום הזה בית הפרס.

ועד כאן היינו באין בשבת.

אבל אין (אדם) נאמן לומר, דרך היה לפלוני במקום הזה, מעמד ומספד היה לפלוני במקום הזה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה כתובות ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האישה שנתאלמנה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומה וראשה פרוע כתובתה מאתיים רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף חילוק קליות ראיה.

(ב) ומודה רבי יהושע באומר לחברו שדה זו של אביך הייתה ולקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נאמן.

(ג) העדים שאמרו כתב ידינו זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנין אם יש עדים שהוא כתב ידם או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר אינם נאמנים.

(ד) זה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי הרי אלו נאמנין זה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי צריכים שיצטרף עמהם אחר דברי רבי וחכמים אומרין אינם צריכין שיצטרף עמהם אחר אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי.

(ה) האישה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת האישה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שנשבת והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואם משנישאת באו העדים הרי זו לא תצא.

(ו) שתי נשים שנשבו זו אומרת נשביתי וטהורה אני וזו אומרת נשביתי וטהורה אני אינן נאמנות ובזמן שהן מעידות זו את זו הרי אלו נאמנות (ז) וכן שני אנשים זה אומר כוהן אני וזה אומר כוהן אני אינן נאמנין ובזמן שהן מעידין זה את זה הרי אלו נאמנין.

(ח) רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד אמר רבי אלעזר אימתיי במקום שיש עוררים אבל במקום שאין עוררים מעלין לכהונה על פי עד אחד רבן שמעון בן גמליאל אמר משום שמעון בן הסגן מעלים לכהונה על פי עד אחד.

(ט) האישה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון מותרת לבעלה ועל ידי נפשות אסורה עיר שכבשה כרקום כל הכוהנות שבתוכה פסולות ואם יש להן עדים אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין שאין אדם מעיד על ידי עצמו אמר רבי זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים לירושלים עד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על ידי עצמו.

(י) אלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי זכור הייתי באשת פלוני שיצאת בהינומה וראשה פרוע ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לתרומתו ושהיה חולק עימנו על הגורן ושהמקום הזה בית הפרס הוא ועד כאן היינו באים בשבת אבל אין אדם נאמן לומר דרך היה לאיש פלוני במקום הזה ומעמד ומספד היה לאיש פלוני במקום הזה.

פירושים[עריכה]