משנה כתובות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כתובות פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ראשון ("בתולה נישאת") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

בתולה נישאת ליום הרביעי, ואלמנה ליום החמישי.

שפעמיים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות, ביום השני וביום החמישי, שאם היה לו טענת בתולים, היה משכים לבית דין.

משנה ב[עריכה]

בתולה, כתובתה מאתים.

ואלמנה, מנה.

בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה, מן האירוסין, כתובתן מאתים, ויש להן טענת בתולים.

הגיורת, והשבויה, והשפחה שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו, פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, כתובתן מאתים, ויש להן טענת בתולים.

משנה ג[עריכה]

הגדול שבא על הקטנה, וקטן שבא על הגדולה, ומוכת עץ, כתובתן מאתים, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, מוכת עץ, כתובתה מנה.

משנה ד[עריכה]

בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה, מן הנישואין, כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולים.

הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו, יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד, כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולין.

משנה ה[עריכה]

האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתייחד עמה.

אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן, כתובתן מנה.

בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז, ולא מיחו בידם חכמים.

משנה ו[עריכה]

הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים, היא אומרת, משארסתני נאנסתי, ונסתחפה שדך.

והלה אומר, לא כי אלא עד שלא אירסתיך, והיה מקחי מקח טעות.

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנת.

רבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס, והטעתו, עד שתביא ראיה לדבריה.

משנה ז[עריכה]

היא אומרת מוכת עץ אני, והוא אומר, לא כי, אלא דרוסת איש את, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנת.

ורבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש, עד שתביא ראיה לדבריה.

משנה ח[עריכה]

ראוה מדברת עם אחר בשוק, אמרו לה: מה טיבו של זה.

איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנת.

ורבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.

משנה ט[עריכה]

היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה.

מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנת.

רבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.

משנה י[עריכה]

אמר רבי יוסי, מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין, ונאנסה, אמר רבי יוחנן בן נורי, אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה, הרי זו תינשא לכהונה.

משנה מנוקדת[עריכה]

בבלי, כתובות משנה א[עריכה]

מַתְנִיתֵּין משנתנו - המשנה כפי ששיננו בית הנשיאים הלל וצאצאו רבי יהודה

בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי, וְאַלְמָנָה לַיּוֹם הַחֲמִישִׁי
שֶׁפַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת בשבוע - הזמן בין שבת לשבת, ואולי מקורו ומשמעותו מן המילה שבע בָּתֵּי דִּינִין יוֹשְׁבִין בַּעֲיַירוֹת: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי
שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בתולה נישאת ביום רביעי ואלמנה ביום חמישי שפעמיים בשבת בתי דינין יושבים בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין.

(ב) בתולה כתובתה מאתיים ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתיים ויש להן טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתיים ויש להם טענת בתולים (ג) הגדול שבא על הקטנה והקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתיים דברי רבי מאיר וחכמים אומרין מוכת עץ כתובתה מנה (ד) בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים (ה) האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכל לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עימה אחד אלמנות ישראל ואחד אלמנות כהנים כתובתן מנה ובית דין של כהנים היו גובים לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים.

(ו) הנושא את האישה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משאירסתני נאנסתי נסתחפה שדך והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך היה מקחי מקח טעות רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיים אלא הרי זו בחזקת עד שלא תתארס הטעתו עד שתביא ראיה לדבריה.

(ז) היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרין נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה (ח) ראוה מדברת עם אחד אמרו לה מה טבו של זה איש פלוני וכוהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרין נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיים אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה.

(ט) הייתה מעוברת מה טיב העובר הזה מאיש פלוני וכוהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרין נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיים אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה.

(י) אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה.

פירושים[עריכה]