משנה כתובות א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק א · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

היתה מעוברתכט, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה.

מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנת.

רבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת,

וְאָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה?
מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין;
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְעֻבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:

נוסח הרמב"ם

הייתה מעוברת מה טיב העובר הזה מאיש פלוני וכוהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרין נאמנת רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיים אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין וממזר עד שתביא ראיה לדבריה.


פירוש הרמב"ם

היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה כו': כשאמר ר"ג נאמנת אין ענינו שתהא נאמנת שזה העובר בן פלוני וירשנו אבל עניינו שהיא נאמנת שנבעלה לכשר והיא כשרה לכהונה וכן העובר אם היתה בת הנה היא ג"כ כשרה לכהונה והלכה כר"ג אבל לכתחלה אין אנו מורין לזאת המעוברת או לכל מי שנבעלה לספק שתנשא לכהן שיש לנו לחוש שמא נבעלה לפסול אא"כ היו רוב כשרים אצלה והוא שיהיו רוב אנשי העיר ישראלים כשרים ויפרוש אחד מן הרוב ויבעול זו חוץ לעיר ואז תנשא לכתחלה לכהן היא ובתה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מה טיבו של עובר זה וכו' - רבן גמליאל אומר נאמנת, וכשרים לכהונה היא ובתה. אבל לענין ירושה לא אמר רבן גמליאל שזה העובר יירשנו. והלכה כרבן גמליאל בכל הני בבי דמתניתין. ואפילו הכי לכתחילה לא תנשא לכהונה ל לא המדברת עם אחד ולא המעוברת, אלא אם כן היו רוב אנשי העיר מיוחסים ונבעלה זאת האשה מאחד מהם שפירש חוץ לעיר ובעל, דאמרינן כל דפריש מרובא פריש, לא ואז תנשא לכתחלה לכהונה בין היא בין בתה:

פירוש תוספות יום טוב

מעוברת. להודיעך כחו דרבן גמליאל ועוד דאפילו בתה מכשרינן:

נאמנת. כתב הר"ב וכשרים לכהונה היא ובתה וכו' ואפילו הכי לכתחלה לא תנשא לכהונה. ר"ל היא. אבל בתה הא פסקינן הלכה כאבא שאול במשנה ב' פרק בתרא דקדושין דלכתחלה. וטעמא דבבתה הקילו כתב הר"ן והמגיד פי"ח מהא"ב לפי שאפשר שאפילו לקהל פסולה לפיכך לא אמרו שלא תנשא לקהל לכתחלה לפי שאם היו מחמירין בה שלא לבא בקהל לא ה"ל תקנה הלכך לא החמירו שלא תנשא לכתחלה. ומה שמסיים הר"ב ואז תנשא לכתחלה בין היא בין בתה. כלומר דאז אין חילוק בין אמה בין בתה. ואפשר נמי לומר דלעולם להר"ב שוים הם. אמה ובתה. וכשהאם אסורה לכתחלה ה"נ הבת. וכן הביא המגיד פט"ו מה"א שיש מי שכתב כן והא דקדושין אפרש שם. ומ"ש הר"ב אא"כ היו רוב וכו' אפרש במשנה דלקמן בס"ד ומ"ש שפירש חוץ לעיר אבל בעיר אפילו פירש הבועל ואזיל לגבה לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש אלא חשבינן ליה כקבוע דכמחצה על מחצה דמי גזירה אטו היכא דאזלא איהי לגבייהו. גמרא. ועיין לקמן דעת אחרת בזה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כט) (על המשנה) מעוברת. להודיעך כחו דרבן גמליאל. ועוד, דאפילו בתה מכשרינן:

(ל) (על הברטנורא) רוצה לומר היא, אבל בתה הא פסקינן הלכה כאבא שאול בפרק ד' דקידושין, דלכתחלה הקילו. וטעמא, לפי שאפשר דאפילו לקהל פסולה, ואם היו מחמירין בה שלא לבוא בקהל לא היה לה תקנה, הלכך לא החמירו שלא תנשא לכתחלה. הר"נ והמגיד. ועיין תוי"ט:

(לא) (על הברטנורא) אבל בעיר, אפילו פירש הבועל ואזיל לגבה, לא אמרינן כל דפריש כו', אלא חשבינן ליה כקבוע דכמחצה על מחצה דמי, גזרה אטו היכא דאזלא איהי לגבייהו. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היתה מעוברת וכו':    תוס' פ' אין דורשין (חגיגה דף י"ד) ובגמ' ר"פ שני דכתובות ובפ"י יוחסין דף ע"ד ודף ע"ה ותוס' שם דף פ"א. ובטור א"ה סי' ד'. ועיין במה שכתבתי שם בפ"י יוחסין סי' י':

מעוברת מנתין ומממזר:    היא עיקר הגרסא. ובגמ' אמ' שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"נ ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אצלה ומפ' בגמ' דה"ק ליה לכתחלה לא תעביד עובדא להתירה לכונסה לכהונה אא"כ רוב כשרים אצלה אבל בדיעבד אם נשאה כהן ולא נמלך לא מפקי' לה מיניה דהלכה כר"ג ורוב הפוסקי' ס"ל דבבתה הקלו אפי' לכתחלה ואית דס"ל כאמה בתה:

תפארת ישראל

יכין

היתה מעוברת:    נקט מדברת להכשיר בה, ומעוברת להכשיר בתה:

רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת:    וכשרות לכהונה היא ובתה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים