משנה כתובות א ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק א · משנה ח | >>
ראוה מדברת עם אחר בשוק, אמרו לה: מה טיבו כז של זה.
איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים, נאמנתכח.
ורבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר, עד שתביא ראיה לדבריה.
משנה מנוקדת
רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד בַּשּׁוּק,
- אָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?
- אִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא,
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין;
- אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
- עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:
נוסח הרמב"ם
ראוה - מדברת עם אחד,
- אמרו לה: "מה טבו של זה?".
- "איש פלוני - וכוהן הוא".
- רבן גמליאל, ורבי אליעזר אומרין: נאמנת.
- רבי יהושע אומר:
- לא מפיה - אנו חיים,
- אלא הרי זו - בחזקת בעולה לנתין, ולממזר,
- עד שתביא ראיה - לדבריה.
פירוש הרמב"ם
( ראו משנה ז )
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מדברת - מתיחדת כו:
וכהן הוא - מיוחס:
נאמנת - כשירה לכהונה:
פירוש תוספות יום טוב
מדברת. פי' הר"ב מתיחדת ותני לה להודיעך כחו דרבי יהושע דאף על גב דלא ראוה שנבעלה פסולה. גמרא:
טיבו. כתב הרמב"ם טיב היא סיבה ובכמה מקומות הם אומרים טיב גיטין וקדושין טיב עבודה זרה ומשמשיה רצה לומר סבתם ע"כ ובספר תשבי [שורש טב] כתב שהוא לשון עסק תרגום ירושלמי ויוציאו דיבת הארץ (במדבר י"ג) ואפיקו טיבא בישא:
נאמנת. לפי שהיא בחזקת כשרות:
לנתין ולממזר. עיין משנה ה' פרק ו' דיבמות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כו) (על הברטנורא) ותני לה להודיעך כחו דר' יהושע דאע"ג דלא ראוה שנבעלה, פסולה. גמ':
(כז) (על המשנה) טיבו. טיב היא סיבה כמו טיב גיטין וקידושין. הר"מ:
(כח) (על המשנה) נאמנת. לפי שהיא בחזקת כשרות:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ראוה מדברת וכו': ע"ס הפרק פי"ח דהלכו' א"ב סי' י"ג י"ד ט"ו. ואיתה ר"פ שני דמכלתין. ובטור א"ה סי' ו'. מלות בשוק ואמרו לה מחקם ה"ר יהוסף ז"ל ע"פ רוב הספרים וכן ג"כ מלות ואמרו לה דבסמוך. ובגמ' מפרש לה זעירי מדברת כלומ' שראוה שנסתרה עם אחד ונקט מדברת לישנא מעלייא כי אורחיה דקרא אכלה ומחתה פיה דנקט תשמיש בלשון אכילה הר"ן ז"ל. ונלע"ד דס"ל לרב ז"ל דאע"ג דבגמ' לא נאמרה זו הראיה רק לרב אסי שאמ' דמאי מדברת נבעלה ממש במכ"ש נקיטי' לה אנן לזעירי דמפ' דמאי מדברת נסתרה כך נלע"ד. וכתב במהרי"ק ז"ל שרש ק"ס וז"ל מאי מדברת זעירי אמר נסתרה כתב סמ"ג בשם ה"ג ה"מ נסתרה עם ישראל אבל נסתרה עם הגוי הרי היא כשבויה ופסולה מן הכהונה ע"כ וכתב עליו שם מהרי"ק ז"ל דיש לחלק ולומ' דהתם מדבר בנסתרה אדעתא דזנות כדמשמע לישנא דראוה מדברת כלומ' מתחלה היו מדברים יחד מענייני תפלות ושוב ראוה נסתרת עמו דמוכחא מילתא שנתרצית לו ומשו' כך נסתרה עמו מתוך דבריהם וכן נראה מתוך הסוגיא דהתם בפ"ק דכתובו' דפריך בשלמא לזעירי דאומר נסתרה היינו דקתני מדברת אלא לרב אסי מאי מדברת ומשני לישנא מעליא נקט ועתה יש לתמוה דאדרבא לזעירי קשה אמאי לא קתני נסתרה בהדיא דליכא למיטעי ואמאי נקט מדברת וכ"ש דלפי האמת דמשני לרב אסי דלישנא מעליא נקט דקשה טפי דבשלמא לרב אסי א"ש דלא קתני נבעלה משום לישנא מעליא אלא לזעירי אמאי לא קתני נסתרה בהדיא אלא ודאי מש"ה קתני מדברת דדוקא במדברת דאיכא רגלים לדבר הוא דפליג ר' יהושע אבל בנסתרה לחודה מודה הוא לרבן גמליאל. ותדע שכן הוא מדקאמר מאי מדברת נסתרת ולא קאמ' מתייחדת כדקאמר בכולי תלמודא לשון יחוד בע"ז פ' שני וכן בקדושין פ' בתרא אלא דיחוד הוה משתמע אפי' לא דברה עמו קודם ע"כ בקיצור והביא עוד ראיות אחרות לחלק בין יחוד בעלמא לנסתרה ע"ש:
טיבו של זה וכו': עיין בתוי"ט על זה וגם בספר תלים דבת תרגום טיב ביש ואני מצאתי תרגום ואת ערובתם תקח וית טיביהון תייתי ופי' רד"ק ז"ל כלומר עניינם תקח ותלמד ותגיד לי ע"כ. וז"ל רש"י ז"ל שם ואת ערובתם תקח הצלתם ושלומם תקח באזניך ובלבך ותגיד לי וכן ת"י וית טיביהון תיתי ע"כ:
איש פלוני וכהן הוא: ומצינן לפרושי דהאשה לא אמרה אלא איש פלוני. ואנן הוא דידעינן ליה לההוא גברא דמיוחס הוא והיינו דקתני וכהן הוא , אבל מלשון הברייתא דבגמ' משמע שהכל דברי האשה דהתם קתני הכי מה טיבו של זה כהן הוא ובן אחי אבא הוא:
ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיים: דס"ל אע"פ שנתייחדה עם אדם ידוע בתכלית הכשרות פסולה לכהונה שחזקתה שנבעלה לפסולים הרמב"ם ז"ל. ובגמ' רמי מי אמר ר' יהושע אינה נאמנת והתנן בפ' בתרא דמסכת עדיות העיד ר' יהושע וכו' על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה ורבן גמליאל נמי היכי קאמ' הכא נאמנת והא קאמר התם קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר ריב"ז שלא להושיב בתי דינין על כך הכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב פי' אם תאמרו מותרת ומשני רבא מתני' ברי לדידה שהרי היא אומרת לכשר נבעלתי התם לדידה נמי מספקא לה וליכא למימר בה ברי ושמא ברי עדיף ולא קשי' דרבן גמליאל אדרבן גמליאל. ודר' יהושע אדר' יהושע נמי לא קשיא מתני' חד ספקא הוא ספק נבעלה לכשר או לפסול התם תרי ספיקי כפי הפירושים שפי' רש"י ז"ל או כפי הפירוש שהעתיק שם ר"ע ז"ל הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפי' בחד ספיקא נמי מכשר וקיל ליה שמא דאפי' בספק ספקא נמי פסיל ולר' יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפי בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספקא דאפי' בשמא נמי מכשר:
תפארת ישראל
יכין
ראוה מדברת: כמו דבר אחד לדור, דר"ל מנהיג, כ"כ ה"נ רצונו לומר היתה נהוגה מא' בשוק, כלומר שנבעלה [והוא לישנא דקרא, ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה. ובש"ס קאמר דלהכי לא נקט שנבעלה, דלישנא מעליא נקט. ואע"ג דבכמה דוכתי נקט לשון שנבעלה, הכא מדנקט מקמי הכי ע"פ ההכרח דרוסת איש את קפיד הכא טפי למנקט לישנא מעליא, לאשמעינן דלעולם יספר אדם בלשון נקייה [כפסחים ד"ג א']:
עם אחד בשוק: דר"ל א' שהיה בשוק, [ובגמרא ל"ג "בשוק"]:
אמרו לה מה טיבו: מה עסקו:
איש פלוני: לרבותא דרבי יהושע נקט איש פלוני, דאף דנאמנת לאסור הולד בקרובות של אותו פלוני [כ(רמב"ם פט"ו מהל' איסורי ביאה הי"ד)], אפילו הכי להכשיר א"ע והולד אינה נאמנת. או דקמ"ל אף שאותו פלוני ידוע בכשרות, וגם מדהזכירה שמו הו"א דהוה כמסיחת לפי תומה שכהן הוא שבעלה, ונהמנינה, קא משמע לן:
רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת: להכשיר עצמה לכהן, מדיש לה חזקת כשרות:
לא מפיה אנו חיין: דמדנתייחדה הורע חזקתה, דיצאה מגדר הצניעות:
אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר: ונפסלה מכהן ומתרומה:
עד שתביא ראיה לדבריה: שנבעלה לאותו פלוני, ושהוא כשר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת