לדלג לתוכן

חידושי הרמב"ן על הש"ס/כתובות/פרק א

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ח עמוד ב

[עריכה]

[מתורת האדם:] אמר ר' יצחק א"ר יוחנן חתנים מן המנין ואין אבלים מן המנין. ואקשינן עלה והא תני' חתני' ואבלי' מן המנין ופריק כי תניא ההיא בברכת המזון. כי קאמר ר"י בשורה והוינן בה אלא הא דאמר ר' יצחק א"ר יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין. ברכה בשורה מי איכא. והדרינן ופרקינן אלא כי קאמר ר' יוחנן ברחבה. ומקשינן אלא הא דא"ר יצחק אמר ר' יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין. ברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין. ברכת רחבה כל שבעה מי איכא. ומפרקינן אין משכחת לה בפנים חדשות. כי הא דרב חייא מקרי בניה דריש לקיש הוה שכב ליה ינוקא. יומא קמא לא אזיל לגביה. למחר דבריה לר' יהודה בר נחמני מתורגמיניה ואזל לגביה. אמר ליה קום ואימא כל קבל ינוקא. פתח ואמר וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו דור שאבות מנאצין בו הקב"ה כועס על בניהם ומתים כשהם קטנים. ואת חשיבת לאתפוסי אדרא. א"ל קום ואימא מילתא כנגד שבחו של מקום. פתח ואמר האל הגדול ברוב גודלו אדיר וחזק ברוב מוראו. מחיה מתים במאמרו. עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר. ברוך מתיה המתים. א"ל קום ואימא מלתא כנגד אבלים פתח ואמר אחינו המנוגעים המדוכאים באבל הזה. תנו לבבכם לחקור את זאת. היא עומדת לעד. נתיב הוא מששת ימי בראשית. אתינו בעל הנחמות ינחם אתכם. ברוך מנחם אבלים. א"ל קום ואימא מלתא כנגד מנחמי אבלים. פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים. המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו. דכתיב ביה כי ידעתיו למען אשר יצוה וגומר. אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך משלם גמול. א"ל קום ואימא מילתא כנגד כל ישראל. פתח ואמר רבון העולמים פדה והצל עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הרעב ומן השבי ומן הבזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני משחית ומכל מיני פרעניות המתרגשות בעולם. טרם נקרא ואתה תענה ברוך עוצר המגפה.

ויש אומרים שברכת הרחבה הזו טעונה כוס. דאמרינן בפרק אין בין המודר (דל"ח ע"ב) אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום. מה היא. כוס של בית האבל. ופירשו חכמי הצרפתים ז"ל שברכות הללו ראשונה פותח בה בברוך בא"י אמ"ה האל הגדול ברוב גודלו. והאחרות כלן סמוכות לה. ואינן פותחות כסדר כל הברכות כלן ואיני נסכם לדעתם בזה. מפני שהם שנויות בלשון הגמרא בלא פתיחה ושם נשנו ברכת חתנים בפתיחות שלהם. ועוד אני רואה מתורגמיניה של ריש לקיש שלא היה עושה אותן כסומך אלא בכל אחת ואחת היה ריש לקיש מצוה אותו בה. נראה מזה שהן ברכות מפזרות וריש לקיש מכנסן. ומצינו בברכות של שבת תחלת ברכה בלא פתיחה. כגון צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה כו' וכן מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו. וכל הברכות הללו שבח ובקשת רחמים הן. ולא הקפידו בהן בפתיחה.

ובתשובות מצינו שנהגו לפני הגאוני' במקומנו כשחוזרין עם האבל מן הקבר מברכין על הכוס. בא"י אמ"ה דיין הרחמים שופט אמונות. שדינו דין אמת כדכתיב הצור תמים פעלו. בא"י מנחם אבלים. ושותין אבלים. ואמר רב פלטוי וברכת אבלים שאתם אומרים על הכוס ברוך מנחם אבלים. אנו אין מנהגנו בישיבה כל עיקר. ולא בבבל כלל. אבל אותם שתקנו לכם חכמים הראשונים אמרו אותה. מיהו אין צריכה עשרה שלא מצינו י' אלא בברכת רחבה בלבד. סובר הגאון הזה שאין ברכה זו של כוס ברכת רחבה. לפי שראה זו בברכת האבל. וברכת הרבה ברחבה כשמה. ובלשון אחר נמי שנאוה בגמרא כמו שכתבנו למעלה. ובירושלמי (פסחים ח,ח) מצינו עוד אלו הן ברכת אבלים מה שהן אומרים בבית הכנסת. אלו הן תנחומי אבלים מה שאומרים בשורה. וגם זה חולק עם הגמרא שלנו בפשוטן של דברים שבגמרא שלנו פירשו ברכת אבלים ברכת רחבה ולפנינו [בתוה"א שם] נסדר הענין כתיקון הכל.

ירושלמי בפרק בתולה נשאת (א,א) תניא ר"מ אומר ברכת חתנים כל שבעה. רבי ירמיה סבר מימר מפקין כלתא כל שבעה. א"ל ר' זעירא והתני ר' יוסי ומר ברכת אבלים כל שבעה. אית לך מימר מפקין מיתא כל שבעה. מאי כדין מה כאן משמחין עמו אף כאן מנחמין עמו. מה כאן מזכירין אף כאן מזכירין. פירוש מזכירין עמו ומנחמין עמו פנים חדשות לנחם ולהזכיר האבל. ומברכין עמהם כל שבעה. אית תניי תני אבלים מן המנין ואית תניי תני אין אבלים מן המנין. אמר ר' אבינא מאן דמר אין אבלים מן המנין באבלי אותו המת. ומאן דמר אבלים מן המנין באבלי מת אחר:

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/חידושי_הרמב%22ן_על_הש%22ס/כתובות/פרק_א"