משנה כתובות א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדף הראשי • פרק א כתובותהפרק הבא»


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי, וְאַלְמָנָה לַיּוֹם הַחֲמִישִׁי,

שֶׁפַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת בשבוע - הזמן בין שבת לשבת, ואולי מקורו ומשמעותו מן המילה שבע בָּתֵּי דִּינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיַירוֹת:
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי;
שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין:
(ב)

בְּתוּלָה – כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה מָנֶה.

בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵרוּסִין,
כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם,
וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַשִּׁפְחָה,
שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,
כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם, וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים:
(ג)

הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה, וְקָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָהּ, וּמֻכַּת עֵץ,

כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֻכַּת עֵץ, כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה:
(ד)

בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּשּׂוּאִין,

כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְׁבוּיָה, וְהַשִּׁפְחָה,
שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,
כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין:
(ה)

הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים,

אֵינוֹ יְָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים,
מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ.
אַחַת אַלְמְנַת יִשְׂרָאֵל וְאַחַת אַלְמְנַת כֹּהֵן, כְּתֻבָּתָן מָנֶה.
בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים הָיוּ גּוֹבִין לַבְּתוּלָה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז,
וְלֹא מִחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים:
(ו)

הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים,

הִיא אוֹמֶרֶת: מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדְךָ;
וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקְחִי מֶקַח טָעוּת,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין;
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ,
עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:
(ז)

הִיא אוֹמֶרֶת: מֻכַּת עֵץ אֲנִי,

וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין,
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת דְּרוּסַת אִישׁ,
עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:
(ח)

רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד בַּשּׁוּק,

אָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?
אִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין;
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:
(ט)

הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת,

וְאָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה?
מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין;
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְעֻבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:
(י)

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלּאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֶנְסָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה,
הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה:
לדף הראשי • פרק א כתובותהפרק הבא»


משנה כתובות, פרק א':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב