משנה כתובות ב ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה,

הִיא אוֹמֶרֶת: בְּתוּלָה נְשָׂאתַנִי,
וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ,
אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ,
כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר:
אַף חִלּוּק קְלָיוֹת רְאָיָה:
(ב)

וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:

שָדֶה זוֹ שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ הֵימֶנּוּ,
שֶׁהוּא נֶאֱמָן,
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁל אָבִיו,
וְהוּא אוֹמֵר: לְקַחְתִּיהָ הֵימֶנּוּ,
אֵינוֹ נֶאֱמָן:
(ג)

הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ: כְּתַב יָדֵינוּ הוּא זֶה,

אֲבָל אֲנוּסִים הָיִינוּ,
קְטַנִּים הָיִינוּ,
פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיִינוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים.
וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהוּא כְּתַב יָדָם,
אוֹ שֶׁהָיָה כְּתַב יָדָם יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר,
אֵינָן נֶאֱמָנִין:
(ד)

זֶה אוֹמֵר: זֶה כְּתַב יָדִי וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי,

וְזֶה אוֹמֵר: זֶה כְּתַב יָדִי וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרִי,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.
זֶה אוֹמֵר: זֶה כְּתַב יָדִי,
וְזֶה אוֹמֵר: זֶה כְּתַב יָדִי,
צְרִיכִים לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר,
דִּבְרֵי רַבִּי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינָן צְרִיכִין לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר,
אֶלָּא נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: זֶה כְּתַב יָדִי:
(ה)

הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי,

נֶאֱמֶנֶת,
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ,
וְהִיא אוֹמֶרֶת: גְּרוּשָׁה אֲנִי,
אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.
אָמְרָה: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי,
נֶאֱמֶנֶת,
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית,
וְהִיא אוֹמֶרֶת: טְהוֹרָה אֲנִי,
אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.
וְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים,
הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא:
(ו)

שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ,

זֹאת אוֹמֶרֶת: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי,
וְזֹאת אוֹמֶרֶת: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי,
אֵינָן נֶאֱמָנוֹת.
וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת:
(ז)

וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים,

זֶה אוֹמֵר: כֹּהֵן אֲנִי,
וְזֶה אוֹמֵר: כֹּהֵן אֲנִי,
אֵינָן נֶאֱמָנִין.
וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה אֶת זֶה,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין:
(ח)

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֵין מַעֲלִין לִכְהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
אֵימָתַי? בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עוֹרְרִין;
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹרְרִין,
מַעֲלִין לִכְהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן:
מַעֲלִין לִכְהֻנְּה עַל פִּי עֵד אֶחָד:
(ט)

הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גּוֹיִם,

עַל יְדֵי מָמוֹן,
מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ;
עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת,
אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ.
עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְכּוֹם,
כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ, פְּסוּלוֹת.
וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים,
אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה,
הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.
וְאֵין אָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ.
אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב: הַמָּעוֹן הַזֶּה,
לֹא זָזָה יָדָהּ מִתּוֹךְ יָדִי מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לִירוּשָׁלַיִם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ.
אָמְרוּ לוֹ,
אֵין אָדָם מֵעִיד עַל יְדֵי עַצְמוֹ:
(י)

וְאֵלוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגָדְלָן מַה שֶּׁרָאוּ בְּקָטְנָן.

זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אַבָּא,
וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי,
וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִי.
זָכוּר הָיִיתִי בִּפְלוֹנִית שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוֹמָא, וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ.
וְשֶׁהָיָה אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹצֵא מִבֵּית הַסֵּפֶר לִטְבֹּל לֶאֱכול בִּתְרוּמָה,
וְשֶׁהָיָה חוֹלֵק עִמָּנוּ עַל הַגֹּרֶן.
וְהַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית הַפְּרָס.
וְעַד כָּאן הָיִינוּ בָּאִין בְּשַׁבָּת.
אֲבָל אֵין אָדָם נֶאֱמָן לוֹמַר:
דֶּרֶךְ הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה;
מַעֲמָד וּמִסְפֵּד הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה: