משנה כתובות א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק א · משנה ה | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האוכל יג אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתיחד עמה.

אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן יד, כתבתן מנה.

בית דין של כהנים היו גובין לבתולה טו ארבע מאות זוז, ולא מחו טז בידם חכמים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכל לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עימה אחד אלמנות ישראל ואחד אלמנות כהנים כתובתן מנה ובית דין של כהנים היו גובים לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים.


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

האוכל אצל חמיו כו': והיה מנהגם בערי יהודה כשאדם מקדש אשה שעושים לו סעודה בבית אביה ר"ל סעודת ארוסין ומתייחד עם ארוסתו ולכך אם נשאה אחר כך אינו יכול לטעון טענת בתולים והלכה כחכמים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

האוכל אצל חמיו ביהודה - כשהיו עושין סעודת אירוסין בבית אבי הכלה ביהודה, היו נוהגים שהארוס מתייחד עם ארוסתו כדי שיהא לבו גס בה, לפיכך כשנישאת אחר כך אין לו טענת בתולים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) האוכל. מדקתני האוכל, מכלל דאיכא דוכתא ביהודה עצמו דלא אכיל ונפקא מינה, דהיכא דלא נהיגי לייחד יכול לטעון. גמרא ורש"י:

(יד) (על המשנה) אלמנת כהן. אלמנה בת כהן. רש"י:

(טו) (על המשנה) לבתולה. בת כהן כשנישאת לכהן. וכל שכן כשנישאת לישראל:

(טז) (על המשנה) ולא מיחו כו'. אע"פ שלא כתב בלשון תוספת, אלא ארבע מאות דחזו ליכי, וקא סלקא דעתך דלא תגבה דלא חזו [לה], ובלשון תוספת לא כתב, קמשמע לן דמנהג טוב [הוא] וראוי להיות בכהונה, ושייך בהו דחזו ליכי. תוס':


פירושים נוספים