משנה כתובות יא
כתובות פרק יא', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נשים • מסכת כתובות • פרק אחד עשר ("אלמנה ניזונת") • >>
פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
אלמנה ניזונת מנכסי יתומים, מעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה.
יורשיה יורשי כתובתה, חייבין בקבורתה.
אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין, מוכרת שלא בבית דין.
רבי שמעון אומר: מן הנישואין, מוכרת שלא בבית דין.
מן האירוסין, לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות, וכל שאין לה מזונות, לא תמכור אלא בבית דין.
מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה, לא תמכור את השאר, אלא בבית דין.
וחכמים אומרים: מוכרת היא אפילו ארבעה וחמישה פעמים, ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת: למזונות מכרתי.
וגרושה לא תמכור אלא בבית דין.
אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה, נתקבלה כתובתה.
היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה, מכרה בטל.
אפילו היא אומרת: אחזיר את הדינר ליורשין, מכרה בטל.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם מכרה קיים, עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבים, ובגנה בת חצי קב, וכדברי רבי עקיבא בית רובע.
היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה, של אחרון בטל, ושל כולן מכרן קיים.
שום הדיינין שפחתו שתות או הוסיפו שתות, מכרן בטל.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים; אם כן, מה כח בית דין יפה?
אבל אם עשו איגרת ביקורת, אפלו מכרו שוה מנה במאתים, או שוה מאתים במנה, מכרן קיים.
הממאנת, השניה, והאיילונית, אין להם כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות.
ואם מתחילה נשאה לשם איילונית, יש לה כתובה.
אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר, יש להן כתובה.
אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים,
- מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן,
- וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ.
- יוֹרְשֶׁיהָ, יוֹרְשֵׁי כְּתֻבָּתָהּ, חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ:
אַלְמָנָה, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין,
- מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מִן הַנִּשּׂוּאִין, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין.
- מִן הָאֵרוּסִין, לֹא תִּמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין,
- מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת;
- וְכָל שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת,
- לֹא תִּמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
מָכְרָה כְּתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ,
- מִשְׁכְּנָה כְּתֻבָּתָהּ אוֹ מִקְצָתָהּ,
- נָתְנָה כְּתֻבָּתָהּ לְאַחֵר אוֹ מִקְצָתָהּ,
- לֹא תִּמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא בְּבֵית דִּין.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מוֹכֶרֶת הִיא אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
- וּמוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין;
- וְכוֹתֶבֶת: לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי.
- וּגְרוּשָׁה לֹא תִּמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם,
- וּמָכְרָה שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם,
- אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה,
- נִתְקַבְּלָה כְּתֻבָּתָהּ.
- הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה,
- וּמָכְרָה שְׁוֵה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה,
- מִכְרָהּ בָּטֵל.
- אֲפִלּוּ הִיא אוֹמֶרֶת: אַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁין,
- מִכְרָהּ בָּטֵל.
- וּמָכְרָה שְׁוֵה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה,
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם,
- עַד שְׁתְּהֵא שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּשַׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּים,
- וּבַגִּנָּה בַּת חֲצִי קַב,
- וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בֵּית רֹבַע.
- הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז,
- וּמָכְרָה לָזֶה בְּמָנֶה, וְלָזֶה בְּמָנֶה,
- וְלָאַחֲרוֹן – יְפֵה מָנֶה וְדִינָר בְּמָנֶה,
- שֶׁל אַחֲרוֹן בָּטֵל,
- וְשֶׁל כֻּלָּן מִכְרָן קַיָּם:
שׁוּם הַדַּיָּנִין שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתוּת,
- מִכְרָן בָּטֵל.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- מִכְרָן קַיָּם;
- אִם כֵּן, מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה?
- מִכְרָן קַיָּם;
- אֲבָל אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת,
- אֲפִלּוּ מָכְרוּ שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם,
- אוֹ שְׁוֵה מָאתַיִם בְּמָנֶה,
- מִכְרָן קַיָּם:
הַמְּמָאֶנֶת, הַשְּׁנִיָּה, וְהָאַיְלוֹנִית,
- אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה,
- וְלֹא פֵּרוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת.
- וְאִם מִתְּחִלָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם אַיְלוֹנִית,
- יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה.
- אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה,
- אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
- גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
- מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
- בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
- יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה:
נוסח הרמב"ם
(א) אלמנה -
- ניזונת - מנכסי יתומים,
- ומעשה ידיה - שלהן,
- ואינן חייבין - בקבורתה.
- ואם מתה -
- יורשיה היורשין כתובתה - חייבין בקבורתה.
(ב) אלמנה -
- בין מן האירוסין - בין מן הנישואין
- מוכרת - שלא בבית דין.
- רבי שמעון אומר:
- מן הנישואין - מוכרת שלא בבית דין,
- מן האירוסין - לא תמכור אלא בבית דין,
- מפני שאין לה מזונות,
- וכל שאין לה מזונות - לא תמכור אלא בבית דין.
(ג) מכרה כתובתה - או מקצתה,
- מישכנתה - או מקצתה,
- נתנתה לאחר - או מקצתה,
- לא תמכור את השאר - אלא בבית דין.
- וחכמים אומרין:
- מוכרת - אפילו ארבעה וחמישה פעמים,
- ומוכרת למזונות - שלא בבית דין,
- וכותבת - למזונות מכרתי.
- וגרושה -
- לא תמכור - אלא בבית דין.
(ה) [ד] *הערה 1: שום הדיינין -
- שפחת שתות - או שהותיר שתות,
- מכרן - בטל.
- אמר רבן שמעון בן גמליאל:
- אם כן - מה כוח בית דין יפה?
- אבל - אם עשו איגרת ביקורת,
- אפילו מכרו -
- שוה מנה - במאתיים,
- או ששוה מאתיים - במנה,
- מכרן - קיים.
- אפילו מכרו -
(ד) [ה] אלמנה -
- שהיתה כתובתה - מאתיים,
- ומכרה שוה מנה - במאתיים,
- או שוה מאתיים - במנה,
- נתקבלה כתובתה.
- היתה כתובתה - מנה,
- ומכרה שוה מנה ודינר - במנה,
- מכרה בטל.
- אפילו היא אומרת, אני אחזיר את הדינר ליורשים - מכרה בטל.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לעולם - מכרה קיים,
- עד שיהא שם כדי שתשייר -
- בשדה - בית תשעת קבין,
- ובגינה - בית חצי קב,
- וכדברי רבי עקיבה - בית רובע.
- ומכרה שוה מנה ודינר - במנה,
- היתה כתובתה - ארבע מאות זוז,
- ומכרה לזה - במנה,
- ולזה - במנה,
- ולאחרון, יפה מנה ודינר - במנה,
- של אחרון - בטל,
- ושל כולן - מכרן קיים.
(ו) [ו] הממאנת, והשניה, והאיילונית -
- אין להן כתובה,
- ולא פירות, ולא מזונות, ולא בליות.
- אין להן כתובה,
- אם מתחילה - נישאת לשם איילונית,
- יש לה כתובה.
- אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- ממזרת, ונתינה - לישראל,
- בת ישראל - לממזר, ולנתין,
- יש להן כתובה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כתובות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב