לדלג לתוכן

משנה כתובות יא דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כתובות יא דפוסים | >>

אלמנה ניזונת מנכסי יתומים, מעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה.

יורשיה יורשי כתובתה, חייבין בקבורתה.

אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין, מוכרת שלא בבית דין.

רבי שמעון אומר: מן הנישואין, מוכרת שלא בבית דין.

מן האירוסין, לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות, וכל שאין לה מזונות, לא תמכור אלא בבית דין.

מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה, לא תמכור את השאר, אלא בבית דין.

וחכמים אומרים: מוכרת היא אפילו ארבעה וחמישה פעמים, ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת: למזונות מכרתי.

וגרושה לא תמכור אלא בבית דין.

אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה, נתקבלה כתובתה.

היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה, מכרה בטל.

אפילו היא אומרת: אחזיר את הדינר ליורשין, מכרה בטל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם מכרה קיים, עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבים, ובגנה בת חצי קב, וכדברי רבי עקיבא בית רובע.

היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה, של אחרון בטל, ושל כולן מכרן קיים.

שום הדיינין שפחתו שתות או הוסיפו שתות, מכרן בטל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים; אם כן, מה כח בית דין יפה?

אבל אם עשו איגרת ביקורת, אפלו מכרו שוה מנה במאתים, או שוה מאתים במנה, מכרן קיים.

הממאנת, השניה, והאיילונית, אין להם כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות.

ואם מתחילה נשאה לשם איילונית, יש לה כתובה.

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר, יש להן כתובה.

<< | משנה כתובות יא דפוסים | >>