משנה כתובות י דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כתובות י דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

מי שהיה נשוי שתי נשים ומת, הראשונה קודמת לשניה, ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה.

נשא את הראשונה ומתה, נשא שניה ומת הוא, שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה.

משנה ב[עריכה]

מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואחר כך מת הוא, ויתומים מבקשים כתובת אימן, ואין שם אלא שתי כתובות, חולקין בשווה.

היה שם מותר דינר, אלו נוטלין כתובת אימן ואלו נוטלין כתובת אימן.

אם אמרו יתומים: אנחנו מעלין על נכסי אבינו יתר דינר, כדי שיטלו כתובת אימן, אין שומעין להן, אלא שמין את הנכסים בבית דין.

משנה ג[עריכה]

היו שם נכסים בראוי, אינן כבמוחזק.

רבי שמעון אומר: אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות, אינו כלום, עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר.

משנה ד[עריכה]

מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה, חולקות בשווה.

היו שם מאתים, של מנה נוטלת חמישים; של מאתים ושל שלש מאות, שלושה שלושה של זהב.

היו שם שלוש מאות, של מנה נוטלת חמישים; ושל מאתים, מנה; ושל שלוש מאות, שישה של זהב.

וכן שלושה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו, כך הן חולקין.

משנה ה[עריכה]

מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת, הראשונה קודמת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית.

הראשונה נשבעת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה.

בן ננס אומר: וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? אף היא לא תיפרע אלא בשבועה.

היו יוצאות כולן ביום אחד, כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת, זכתה.

וכך היו כותבין בירושלים, שעות.

היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה, חולקות בשוה.

משנה ו[עריכה]

מי שהיה נשוי שתי נשים, ומכר את שדהו, וכתבה ראשונה ללוקח: דין ודברים אין לי עמך, השניה מוציאה מהלוקח והראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה, וחוזרות חלילה, עד שיעשו פשרה ביניהם.

וכן בעל חוב.

וכן אשה בעלת חוב.

<< | משנה כתובות י דפוסים | >>