משנה כתובות יא רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואינן חייבין בקבורתה ואם מתה יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה.

(ב) אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין רבי שמעון אומר מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין.

(ג) מכרה כתובתה או מקצתה מישכנתה או מקצתה נתנתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכמים אומרין מוכרת אפילו ארבעה וחמישה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין.

(ה) שום הדיינין שפחת שתות או שהותיר שתות מכרן בטיל אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן מה כוח בית דין יפה אבל אם עשו איגרת ביקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתיים או ששוה מאתיים במנה מכרן קיים.

(ד) אלמנה שהייתה כתובתה מאתיים ומכרה שוה מנה במאתיים או שוה מאתיים במנה נתקבלה כתובתה הייתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטיל אפילו היא אומרת אני אחזיר את הדינר ליורשים מכרה בטיל רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שיהא שם כדי שתשייר בשדה בית תשעת קבין ובגינה בית חצי קב וכדברי רבי עקיבה בית רובע הייתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטיל ושל כלן מכרן קיים.

(ו) הממאנת והשניה והאיילונית אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בליות אם מתחילה נישאת לשם איילונית יש לה כתובה אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה.

הדף הראשי של משנה כתובות יא