ירושלמי כתובות יא
מתוך: ירושלמי כתובות יא א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]אלמנה ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ואינן חייבין בקבורתה יורשיה היורשים כתובתה חייבין בקבורתה
הלכה א גמרא
[עריכה]רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן מציאתה שלה הותירה מזונות אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה הותירה בליות שלה מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו הותירה בליות שלה אלמנה שהותירה מזונות שלה הותירה בליות לא כל שכן תמן צריכה לון לנידתה אף הכא צריכא לון לנידתה רבי אימי בשם רבי יוסי בן חנינה אף היא אינה עושה אותן דברים של ייחוד מה הן דברים של ייחוד סכה להון את גופן ומרחצת להון את פניהן ומוזגת להון את הכוס ומוסיפין לה על מזונותיה אשת איש אין לה יין אלמנה יש לה יין אשת איש שאמרה יצאו מעשה ידיי למזונותיי שומעין לה רב אמר המת אמר אל תקברונו נקבר בצדקה ר' אימי בעא וכי עלת על דעתך שיהו אחרים מתפרנסים משלו והוא נקבר בצדקה מתניתא פליגא על רב יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה פתר לה בשירשו קרקע כהדא דתני הניח עבדים ושפחות ושטרות ומטלטלין כלה קודם בהן זכה והלה נקבר בצדקה מפני שקדם ותפס הא אם לא קדם ותפס מוציאין מידו פתר ליה באומר קברוני כהדא דאמר ר' יוסי בשם רבנין נקבר המת ולא אמר קברוני אע"פ שקדמו אחרים ותפשו מוציאין מידן בשתפסו קרקע והא דאת אמר מוציאין מידן בשתפסו קרקע אבל בשתפסו מטלטלין אין מוציאין מידן במלוה בעדים אבל במלוה בשטר בין שתפשו קרקע בין שתפשו מטלטלין אין מוציאין מידן דאמר רבי אבא בר רב הונא עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי הא הבריא לא ובמסיים ואומר תנו שדה פלוני לפלוני אמר תנו שדה פלוני לפלוני כמי שסיים או עד שיאמר חצייה בצפון וחצייה בדרום ר' יודן בעי אמר שרפוני ועבדו בו עבודה ותנו חצי שדה פלוני לפלוני אם אין שורפין אין נותנין רבי חגיי בעא שכיב מרע שאמר יזונו בנותיי בלא כך אין בנותיו ניזונות לא צורכא דלא מהו שיזונו מן המשועבדין ומהו שיזונו מן המטלטלין ר' יודן ברח לנוי אתא עובדא קומי ר' יוסי שכיב מרע שאמר יינתנו אותיותיו לפלוני אמר ליה אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים שהן נקנין או בשטר או במשיכה ואלו נקנין במשיכה ובשטר כהדא דתני ספינה נקנית במשיכה דברי הכל רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנין במשיכה ובשטר כתב ולא משך משך ולא כתב לא עשה כלום עד שיכתוב וימשוך
מתוך: ירושלמי כתובות יא ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין ר"ש אומר מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין להן מזונות לא תמכור אלא בבית דין
הלכה ב גמרא
[עריכה]מיסבר סבר רבי שמעון במזונות הדבר תלוי פסק לזון מן האירוסין מוכרת שלא בב"ד פסק שלא לזון מן הנישואין לא תמכור אלא בב"ד דברי חכמים ר' אחא ר' חיננא בשם רבי יוחנן חס הוא אדם על כבוד אלמנתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין רב יהודה בשם שמואל המוחלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן וקשיא אילו אשה שאין לה כתובה שמא יש לה מזונות אשה שאין לה כתובה אין לה מזונות ברם הכא לא דייך שמחלה ליתומין כתובתה אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה רב יהודה בשם רב התובעת כתובתה בבית דין איבדה מזונותיה אמר רבי יוסי ובלבד מן השופי הא מאונס לא כהדא ארמלתא דרבי אבדימס רמו בה אמרו לה רבי בא בר כהן בעי ליך תבעת פרנה אובדת מזונותיה מן דאיתידעין מילייא אעלון עובדא קומי רבי יוסי וחזרה למזונה רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונותיה דאינון תלתי ירחייא בשלא ללות אבל אם לותה גובה בשאין בידיה משכון אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לותה גובה רבי יסא בשם ר' יוחנן זו היא שאמרו בתחילה מוכרין מזון י"ב חדש ונותנין לה מזון ל' יום בסוף שלשים יום הן אומרים נתנו והיא אומרת לא נטלתי ייבא כהדא דמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן לווה ממנה י"ב אלף לשנה להיות מעלה לה מדינר זהב לחדש פשיטא חדש הראשון נתן וחדש האחרון לא נתן ימים שבנתיים זו היא שאמרו הא בתחילה לא אתא ר' אבהו בשם רבי יוחנן בתחילה מוכרין מזון י"ב חדש ונותנין לה מזון שלשים יום וימכרו מזון שלשים יום שלא להורע כחה של אשה ויתנו לה מזון י"ב חדש אם אומר את כן נמצאתה חב ליתומים כהדא דתני אלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה אין מוציאין מידה מהו מימר לה הוי מה בידיך תלמידוי דרבי מנא אמרין לה חוי מה בידיך אמר לון רבי יוסי בי רבי בון מכיון שהיא עתידה להישבע בסוף אפילו מה בידיך אמרין לה תהי
מתוך: ירושלמי כתובות יא ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]מכרה כתובתה או מקצתה מישכנתה או מקצתה נתנתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה או חמשה פעמים ומוכרת למזונותיה שלא בבית דין וכותבת למזונותיי מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין
הלכה ג גמרא
[עריכה]תני מוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות ד"ר יהודה ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם ובזו כחה מיופה באת מלוה בעדים אומרים למזונות מכרתי באת מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי ואפילו באת מלוה בעדים מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה ולא אמרין לה חוי זבניך תיפתר שהוקיר המקח רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן ר' הילא בשם ר' לעזר כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרשתו דאמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר (ישעיהו נח) מבשרך לא תתעלם זו גרושתו איתתיה דר' יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין סליק ר' לעזר בן עזריה לגביה א"ל ר' שיבקה דלית היא דאיקרך א"ל פורנה רב עלי א"ל אנא יהיב לך פרנה ושבקה יהב ליה פרנה ושבקה אזלת ונסיבת לטסורא דקרתא איתנחת מן ניכסוי ואיתעביד בסגיא נהורא והוות מחזרא ליה על כל קרתא ומדברא ליה חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתיהב ליה כלום אמר לה לית הכא שכונה חורין אמרה ליה אית הכא שכונה דמשבקי ולית בחיילי עייל לה לתמן שרי חביט לה עבר ר' יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו אפילו כן אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה ולא לגו גופה
מתוך: ירושלמי כתובות יא ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל ואפילו היא אומרת אני אחזיר את הדינר ליורשין מכרה בטל
הלכה ד גמרא
[עריכה]ניחא שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכל מקום הרי מפסידה את היתומין במנה בשוה מנה במאתים אין סופו לחזור משם מקח טעות תיפתר שהוקיר המקח א"ר אבין הדא מסייעא לר' שמעון בן לקיש דר"ש בן לקיש אמר אין למקח הונייה לעולם אמר ר' יוחנן אם היה המקח מופלג יש לו הונייה מתניתא פליגא על רבי יוחנן אילו דברים שאין להן הונייה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות פתר לה ובלבד דבר שאינו מופלג פדה שוה מנה במאתים ר' יוחנן אמר אינו פדוי ורבי שמעון בן לקיש אמר פדוי מתניתא פליגא על רבי יוחנן אמר טלית זה תחת חמור זה יצא לחולין וסיפא פליגא על רבי שמעון בן לקיש צריך להיעשות דמים אמר ר' יוסה כל גרמה אמרה שהוא צריך להיעשות דמים מה פליגין להביא מעילה ר' יוחנן אמר מביא קרבן מעילה רבי שמעון בן לקיש אמר אינו מביא קרבן מעילה
מתוך: ירושלמי כתובות יא ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בית תשעת קבין ובגינה כבית חצי קב וכדברי ר' עקיבה בית רובע היתה כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים
הלכה ה גמרא
[עריכה]עד כדון בשמכרוה להן בארבע שטרות מכרה להם בשטר אחד תפלוגתא דרבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאיתפלגון כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה ר' הילא בשם ר' יסא איתפלגון ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וחרנה אמר כשירין לזה ופסולין לזה רבי מנא לא מפרש ר' אבין מפרש ר' יוחנן אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה ור' שמעון בן לקיש אמר כשרין לזה ופסולין לזה אמר ר' לעזר מתניתא מסייע לרבי יוחנן מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עידותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה מניין אפי' מאה תלמוד לומר עידים ר' יעקב בר אחא אמר איתפלגון ר' חנניה חברין דרבנין ורבנין חד אמר יאות אמר ר' לעזר וחרנה אמר לא אמר ר' לעזר יאות מאן דמר יאות אמר ר' לעזר נעשית עדות אחד מאיש אחד ומאן דאמר לא א"ר אלעזר יאות נעשית כשתי כיתי עדות כשירין לזה ופסולין לזה
מתוך: ירושלמי כתובות יא ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]שום הדיינין שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל רבן שמעון גמליאל אומר מכרן קיים אם כן מה כח בית דין יפה אבל אם עשו איגרת ביקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים
הלכה ו גמרא
[עריכה]כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע עד שליש במטלטלין עד שתות ודכוותא בהקדש בקרקע עד שתות ובמטלטלין עד י"ב תמן תנינן שום היתומים שלשים יום שום הקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב ולמה שלשים כדי לייפות כחן של יתומין ויכריזו יותר עד שלשים את מייפה כחן מיכן ואילך את מריע כחן ואמור אף בהקדש כן שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון ויכריזו לעולם דייו להקדש שיהא כפליים בהדיוט א"ר יודן מן מה דאת אמר שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון הדא אמרה שאם ימצאו שומן שאין מחזירין ומחליטין ומכריזין בבקר ובערב ביציאת פועלים ובהכנסת פועלים ואומר שדה וסימניה אמר ר' יוסי בשלא מצאו שומן מחליטין דו מתניתא שום הדיינים שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל מפני שפחתו או הותירו אבל מצאו שומן מחליטין אמר ר' חנניה קומי ר' מנא מה חמית מימר בשלא הוכרזו אנן קיימין מן מה חמית מימר בשלא הוכרזו אנן קיימין מן דבתרה אלא אם כן עשו איגרת ביקורת מהו איגרת ביקורת ר' יהודה בר פזי אמר אכרזה עולא בר ישמעאל אמר עבדים שלא יברחו ושטרות ומטלטלין שלא יגנבו ר' בא בר כהן בעא קומי ר' יוסי ליתה דא אמרה שהעבד נפדה בשלשה אמר ליה אין אמר ליה והתנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן אמר ליה אדם שכן בן חורין הוא חנניה בר שילמיה בשם רב אתא עובדא קומי רבי בעא מיעבד כרבנן אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' אלעזר בן פרטא לא כן לימדתנו בשם זקינך אלא אם כן עשו איגרת בקורת וקיבלה וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל
מתוך: ירושלמי כתובות יא ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]היתומה והשנייה והאיילונית אין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בליות אם מתחילה נשאה לשום אילונית יש לה כתובה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה
הלכה ז גמרא
[עריכה]ניחא שנייה איילונית יתומה ויתומה אין לה כתובה ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' יוחנן תיפתר ביתומה שמיאינה ר' אייבו בר נגרי ר' אימי כשם שקנסו בה כך קנסו בו ליידא מילה שאם קידשה בליטרא של זהב שהוא מאבד את הכל ולא פירות אמר ר' ירמיה שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד תני ר' יוסי צידונייא קומי ר' ירמיה ופליג על ר' ירמיה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה מהו לא פירות שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל אמר רבי יוסי בכל שעה הוה ר' הילא אמר לי תני מתניתא יורשה ומיטמא לה ותני ר' חייה כן מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה ר' אבון בעא קומי ר' מנא עבדי שנייות מהו שיאכלו בתרומה א"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין תמן תנינן גט המעושה בישראל כשר ובגויים פסול שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה שמואל אמר אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והא תנינן שניות לא בגין דא אמר שמואל והא תנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין מה בין אילו לאילו אילו ע"י שהן דברי תורה ואין ד"ת צריכין חיזוק לפיכך יש לה כתובה ואילו ע"י שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק לפיכך אין לה כתובה אית דבעי מימר אילו ע"י שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר לפיכך יש לה כתובה ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר לפיכך אין לה כתובה מה נפיק מן ביניהון המחזיר גרושתו משניסית מאן דמר אילו על ידי שהן דברי תורה וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה ומאן דמר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד וזו הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה ר' יעקב בר אחא אמר ר' זעירא ורבי הילא תריהון אמרין במזונות פליגין ר' יוחנן אמר יש לה מזונות א"ל ר' אלעזר אומר לו הוציא ואת אמר אכן הוה בעי מימר מאן דמר בתנאי כתובה פליגין ר' יוחנן אמר יש לה תנאי כתובה אמר ליה ר' אלעזר כל עמא מודיי שאין לה מזונות ביורשיה קנסו כל שכן בה מאן דמר פליגין במזונות הא בתנאי כתובה לא בה קנסו לא קנסו ביורשיה