מי כמוך (ריה"ל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פיוט לפורים מאת רבי יהודה הלוי, נקרא בשבת זכור בקרב הספרדים.

מי כמוך ואין כמוך, מי דומה לך ואין דומה לך

על סדר א"ב[עריכה]

אדון חסדך בל יחדל
אמתך מבצר עוז ומגדל
כי היית מעוז לדל
ומעוז לאביון בצר לו
 (ישעיהו כה ד)

בימי חרפי (איוב כט ד)מקדמוני
בי דבר רוח ה'
והיום אם גרשוני עווני
דודי לי ואני לו (שיר השירים ב טז)

גמלני מאז טובות
גלויות ידועות ללבבות
גם אם יהיו הצרות קרובות
אשרי כל חוכי לו (ישעיהו ל יח)

דמי מתקוממי אזה
ודגלי ארים בדבר כל חוזה
הנה אלהינו זה
קוינו לו
 (ישעיהו כה ט)

היום אביעה חידות
היו מני קדם עתידות
נפלא בם המבין צפוני סודות
יוצרי מבטן לעבד לו (ישעיהו מט ה)

ויהי בימי אחשורוש (אסתר א א)
מלך הוקם על כברוש
נשא ורם על כל קצין וראש
וה' הניח לו (שמואל ב ז א)

זמן בשנת שלוש למלכותו
להראות לכל עבדיו תכונתו
ואבני נזר מתנוססות על אדמתו
ועפרות זהב לו (איוב כח ו)

חלק לכל בני שושן נתן
והקדיש קרואיו כחתן
בחצר גנת ביתן (אסתר א ה)
אוה למושב לו (תהלים קלב יג)

טעם עשות רצון כל איש ויצרו
ואין אונס לאיש יין עברו
ולתת לכל שואל די מחסורו
אשר יחסר לו
 (דברים טו ח)

יחד אוספו כל הנדרשים
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים (אסתר א ט)
ומשתה הנשים כאנשים
שבעת ימים יספרו לו (יחזקאל מד כו)

כטוב לב המלך ביין (אסתר א י)
אמר להביא לפניו את יפת העין
ותמאן בדבריה לאמר אין
העזה פניה ותאמר לו (משלי ז יג)

ליושבים לפניו עלי כָן
שאל וייעצהו ממוכן
הוא המן לפורענות מוכן
לבו יקבץ און לו (תהלים מא ז)

מועצותיו כדת נתונות
היו לעמי רפואות צפונות
כי לולי אגרות ראשונות
גם פלטה לא היתה לו (יואל ב ג)

נועץ לקרוא לכל המוניו
להביא כל יפת תואר לפניו
והנערה אשר תיטב (אסתר ב ד)בעיניו
מהור ימהרנה לו (שמות כה טו)

סנסן ליאיר האיר וזרח
ישיש כגבור לרוץ אורח (תהלים יט ו)
טרם מכה ציץ רפואה פרח
כי הפלה ה' חסיד לו (תהלים ד ד)

עמו נאמנה הדסה תמה
היא אסתר בת דודו (אסתר ב ז)ברה כחמה (שיר השירים ו י)
ובמות אביה ואמה
לקחה מרדכי לו
 (אסתר ב ז)

פגעה חן ותלך והלום
ותלקח אסתר אל המלך גזרת יהלום
ומרדכי צוה לה לכי לשלום
כי הוא אדוניך והשתחוי לו (תהלים מה יב)

צדק לבשה בממלכתה
לא הגידה אסתר עמה ומולדתה
והמלך אהבה וירב תפארתה
כי מה' היתה לו (מלכים א ב טו)

קשב רב קשב צרור המור (שיר השירים א יג)
מסריסי המלך הקבועים לשמור
והנם חושבים על המלך לאמר
הבה נתחכמה לו (שמות א י)

(הבית הבא אינו מריה"ל ויש אומרים שהוא מרבי אברהם אבן עזרא)
רצה האחד לשמור כפלים
משמרתו ומשמרת חברו שתי ידים
והשני סם בספל המים
שׁם שׂם לו (שמות טו כה)

רחשה אסתר למלך באמרי שפר (בראשית מט כא)
בשם מרדכי ונכתב בספר
בקש ונמצא לפני צבי עופר
כי בול הרים ישאו לו (איוב מ כ)

שניהם נתלו על העץ
כי שמע מרדכי לשונם בהוועץ
נשקה למלך סם המות רועץ
אולי יפותה ונוכלה לו (ירמיהו כ י)

תשועה זאת צפונה לדור אחרון
נכתבה על ספר הזכרון
להיות לו מן המלך תגמול ויתרון
כי פועל אדם ישלם לו (איוב לד יא)

סימן: אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי[עריכה]

אחר כל אלה הדברים
אחשורוש את המן הרים
וינשאהו מעל כל השרים
ותועפות הרים לו (תהלים צה ד)

נמנע מרדכי מסגוד לרשע
נין עמלק אשר מבטן פשע
וזה הוסיף על חטאתו פשע
לא יאבה ה' סלוח לו (דברים כט יט)

יום כרעו לו כל עבדי המלך
ומרדכי בתמו הולך
בקש לחרחר ריב על עם דל והלך
עובר מתעבר על ריב לא לו (משלי כו יז)

יעץ תחבולו כשכים בצדו
ויבז בעיניו (אסתר ג ו)בגאון חמדו
לשלוח יד במרדכי לבדו (אסתר ג ו)
בז לדבר יחבל לו (משלי יג יג)

הרבה כסף וזהב לבלי חוק
ויאמר בלבו זה עת לשחוק (קהלת ג ד)
ויבא עצות מרחוק (ישעיהו כה א)
לרשת משכנות לא לו (חבקוק א ו)

ויפל פור וידו בגורל הדה
וירא כי באדר מת אבי התעודה
ולא זכר כי היא עת הלידה
חבלי יולדה יבאו לו (הושע יג יג)

דב אורב יעצוהו רעיוניו
וישאל שאלה מאדוניו
וגם הוא שני אריות שניו
ומתלעות לביא לו (יואל א ו)

הן עם אחור נזורו
ודתיהם שונות ודתך בל ינצורו
רוח יזרעו וסופתה יקצורו
קמה אין לו
 (הושע ח ז)

הכינותי כסף לגנזיך יעל
לאבד זה הגוי הנגעל
כל הברכים אשר לא כרעו לבעל
וכל הפה אשר לא נשק לו
 (מלכים א יט יח)

להביא אל גנזי המלך אוסף
עשרת אלפים ככרי כסף
ונפש אכה לכל בית יוסף
פעם אחת ולא אשנה לו (שמואל א כו ח)

ויאמר לו המלך יהי לך קניניך
וזאת טבעתי על יד ימינך
והעם לעשות בו כטוב בעיניך (אסתר ג יא)
ובא עד קצו ואין עוזר לו (דניאל יא מה)

יצא וסופרי המלך נקראו
ויכתבו ככל אשר הוראו
ובכל עם ועם רצים יצאו
שרי הרכב אשר לו (מלכים א כב לא)

היה דברו נחוץ לאמר
כרם חמר (נוסח אחר:חמד) ביום אחד לזמור
בשלושה עשר באדר החל וגמור
לא אוסיף עוד עבור לו (עמוס ז ח)

קרע מרדכי בגדיו לפני אל
ויצעק מר על גולת אריאל
הבנים אין לישראל
אם יורש אין לו
 (ירמיהו מט א)

טרוף טורף (בראשית לז לג)שאר המוני
מי נתן למשיסה יעקב (ישעיהו מב כד)למוני
וישראל לבוזזים הלא ה'
זו חטאנו לו
 (ישעיהו מב כד)

נערות אסתר הגידוה דבר
שמענו צעקה כיענים במדבר (איכה ד ג)
ומרדכי בלבוש שק עבר
לא ידענו מה היה לו (שמות לב א)

בגדים שלחה להלבישו
ולא קבל ממרירות נפשו
ותשלח להתך לחקרו ולדרשו
לדעה מה יעשה לו (שמות ב ד)

רוחו הוציא להתך וחוה
ופרשת הכסף לפניו שיוה
והפתשגן שלח ועל אסתר צוה
לבוא אל המלך להתחנן לו (אסתר ד ח)

בתשובתה אמרה להשיבו
דע כי בן מוות אשר לא יקרא ויבוא
לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט (אסתר ד יא)זהבו
בקרב איש להשתחוות לו (שמואל ב טו ה)

יקיר בשמעו את דברי הדסה
זעק אהה כי אין מנוסה
זעף ה' אשא
כי חטאתי לו
 (מיכה ז ט)

שלח לה לאמר אל תדמי (אסתר ד יג)
להמלט בית המלך (אסתר ד יג)מכל לאומי
כי את תאבדי ואולי (נוסח אחר:ואולם) עמי
אחרי נמכר גאולה תהיה לו (ויקרא כה מח)

ממרום ישלח שלומיו
עושה שלום במרומיו (איוב כה ב)
כי לא כלו רחמיו (איכה ג כב)
על כן אוחיל לו (איכה ג כד)

ותענהו לך כנוס כל חוכי פדיום
וצומו עלי (אסתר ד טז)שלושת ימים לילה ויום (אסתר ד טז)
ורחמים בקשו מאל נורא ואיום
אל תתנו דמי לו (ישעיהו סב ז)

אל נדרש בכל לב ידרשנו
כי נכמרו רחמיו לעם יקראנו
ויאמר עוד זכור אזכרנו
על כן המו מעי לו
 (ירמיהו לא יט)

לבשה חן ביום השלישי ותלך
ותיקר עד מאד בעיני המלך
ויבז בכל אשר הוא מולך
ועל כל אשר יש לו (בראשית לט ה)

היפה בנשים נטע נעמן
מה שאלתך כי הכל מזומן
ותאמר יבוא המלך והמן (אסתר ה ד)
אל המשתה אשר עשיתי לו (אסתר ה ד)

למחר קראתם לסוד נכמס
ויצא המן ביום ההוא שמח ונעלס
והוא במלכים יתקלס
ורוזנים משחק לו
 (חבקוק א י)

ויבא אהביו וזרש אשתו
ויספר להם כבודו וממשלתו
וגזרה עומדת לעומתו
הוי המרבה לא לו (חבקוק ב ו)

יעצוהו עשות עץ גבוה חמשים (אסתר ה יד)
לתלות עליו קדש קדשים
ולהכינו כחפצו מכל חרשים
חרש חכם יבקש לו (ישעיהו מ כ)

על סדר א"ב[עריכה]

אלהים עדר צאנו ביקר
ותדד שנת המלך עד יהי חוקר
בספר הזכרונות והיה בוקר
ויודע ה' את אשר לו
 (במדבר טז ה)

במצאו דבר מרדכי מפורש
מה נעשה יקר וגדולה (אסתר ו ג)דרש
ויאמרו כי לא פורש
מה יעשה לו
 (במדבר טו לד)

גלה אוזן המן בדברו
מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו (אסתר ו ו)
ויען וינקש במאמרו
פי כסיל מחתה לו (משלי יח ז)

דבר לעדותו בעדיי מלכים
וללכת לפניו אחד מהנסיכים
ולבו במחשביו הולך חשכים
ואין נוגה לו
 (ישעיהו נ י)

השיבו המלך כן דברת (שמות י כט)
עשה למרדכי היהודי ככל אשר אמרת
כן משפטיך אתה חרצת (מלכים א כ מ)
כמשפט הזה יעשה לו (שמות כא לא)

וישב מרדכי אל משמרתו
והמן נדחף אל ביתו (אסתר ו יב)
ויועדו אהביו וזרש אשתו
לבוא לנוד לו (איוב ב יא)

זרע ישורון זכרו נבוניו
אם יש מרדכי אחד מבניו
אשר החלות לנפול לפניו
לא תוכל לו
 (אסתר ו יג)

חכמיו עודם מדברים עמו
וסריסי המלך הבהילוהו להקימו
ולא ראה כי יבא יומו (תהלים לז יג)
ה' ישחק לו (תהלים לז יג)

טרם כלות משתה היין
אמר המלך אל יפת העין
שאלי כי הכל לנגדך אין
ותבך ותתחננן לו (אסתר ח ג)

ינתן לי נפשי בשאלתי
ועמי
 (אסתר ז ג)אדוני המלך בבקשתי
כי המכרנו לצורר ולא מבריתי
תאות לבו נתת לו (תהלים כא ג)

כי מה חפצי אחרי זה הצער
וכל הקרב שות שתו (ישעיהו כב ז)השער
הישאג אריה ביער
וטרף אין לו
 (עמוס ג ד)

לה אמר מי הוא זה מכל אנשי
ואי זה הוא מכל מגרשי
או מי מנושי
אשר מכרתי אתכם לו
 (ישעיהו נ א)

מיהרה לענותו המן זה הרע
אשר פרעות בגוי צדיק פרע
אוי לרשע רע
כי גמול ידיו יעשה לו
 (ישעיהו ג יא)

נמלא חמה וקם על גנו
ובשובו ראהו נופל על כנו
יגלו שמים עוונו
וארץ מתקוממה לו
 (איוב כ כז)

סריס אחד גלה חטאתו
הן עץ עשה למרדכי בביתו
ויצו המלך לתלותו
על העץ אשר הכין לו (אסתר ו ד)

עמדה אסתר לבקש על עמה
להשיב ספרי האף והחמה
כי ניחם ה' על מכה עצומה
ושב ורפא לו (ישעיהו ו י)

פתשגן הכתב להיות היהודים
להרוג בשונאיהם עתידים
כי נפל פחד מרדכי על המורדים
ושלום היה לו (מלכים א ה ד)

צוה מרדכי על עם לא אלמן
מושיע ורב נגיד ונאמן
והפקד על בית המן
ועל כל אשר יש לו (בראשית לט ה)

קדשתי לצוררי מזבח
ואכין לבניו מטבח
בעוון אביהם המרצח
ואלה שמות הילודים לו (שמואל ב ה יד)

רצצתי פרשנדתא דלפון אספתא
פורתא אדליא ארידתא פרמשתא
אריסי ארידי ויזתא
גם קבורה לא היתה לו (קהלת ו ג)

שללתי שוללי ואריע ריע
כי עלה משאול אביון גווע
וימלט עני משווע
ויתום
 (איוב כט יב)ואין עוזר לו (איוב כט יב)

תכתב זאת לדור אחרון
ולבני בנים תהיה לזכרון
וכל המזכיר אותה ירון
אשרי העם שככה לו (תהלים קמד טו)

סימן: אני יהודה ד'גלים[עריכה]

אכלו רעים שתו ושכרו
וימי הפורים בשמחה שמרו
ועם שמחתכם האביונים זכרו
ושלחו מנות לאין נכון לו (נחמיה ח י)

נסי אל מאז נשאוני
ובנבכי הים העבירוני
ולכן כליותי יסרוני
דום לה' והתחולל לו (תהלים לז ז)

יום צאת פרעה אחרי
לטרוף כאריה עדרי
נצבו כחומה מימי משברי
ויתגעשו כי חרה לו (שמואל ב כב ח)

יצא צר אחרי עם קדושו
וישלח צור עננו להפרישו
להיות צל על ראשו
להציל לו
 (יונה ד ו)

העבירו ביבשה וצריו החריד
בינו ובין רודפיו הפריד
ולתחתיות מצולה אותם הוריד
חוקקי בסלע משכן לו (ישעיהו כב טז)

ובשוב הים לאיתנו
נטבע פרעה וכל המונו
כי הים הכביד מרכבות גאונו
וירא כי לא יכול לו (בראשית לב כו)

דהרות אבירים באדירים נפלו
וכעופרת במים רבים צללו
ודורשי ה' שמו יהללו
בנבל עשור זמרו לו (תהלים לג ב)

הראם ידו הנפלאה
על שפת הים נוראה
אשירה לה' כי גאה גאה (שמות טו א)
בזמירות נריע לו (תהלים צה ב)

דגלים עברו ביבשה
ולפניהם אל נערץ בקדושה
אז שוררו שירה חדשה
מי כמכה באלים ה' (שמות טו יא)