לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שני

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שני – המביא גט תניין

[עריכה]
כולל שיעורי שמע
ירושלמי_מאיר_גיטין_ט.ogg

מתני': ב_אהמביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו, בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. ב_באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול, ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר שהם עדי קיום.

גמ': ניחא שאם אמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם שפסול, אבל אם אמר בפני נחתם אבל לא בפני נכתב כלוםלמה פסול הרי קיומו של גט אינו אלא בחותמיו. ואם מפני שצריך שיכתוב לשמה, קשה מהסיפא, דתנן: בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו - פסול, דמשמע שאפילו אם לא ראה את כתיבת הטופס גם פסול, והרי בכתיבת הטופס לא שייך לשמה ולמה הגט פסול.

📖 באר משה — דף ט עמוד א

אנחנו עוברים לירושלמי מסכת גיטין, דף ט', מתחילים מהשורה החמישית עד הסוף. אומרת הגמרא: דין דמחל שטר לחבריה. כלומר אם אדם מוחל, יש לו שטר חוב והוא מוחל על החוב, אמרו: רבי חיננא ורבי מנא, חד אמר מחל וחרנה אמר לא מחל עד דמסר ליה שטרא, כלומר הוא לא יכול למחול אלא אם כן הוא מסר את השטר בעצמו.

מתניתא אמרה, תן מנה זה לפלוני ומת, אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין, כלומר אם רצו יורשים לעכב אינם יכולים לעכב. אין צריך לומר באומר זכה לו התקבל לו, שבלשון הזה ודאי כבר זכה משעה ראשונה והם לא יכולים לעכב היורשים.

אמר אבא בר ממל: בשכיב מרע היא מתניתא. מדוע בשכיב מרע? שואלת הגמרא, האם בשכיב מרע בעדא שייך לומר אין צריך לומר זכה לו, התקבל לו? הרי שכיב מרע כל הלשונות הם טובים באותה מידה, כי הרי דברי שכיב מרע ככתובים וכחזורים דמי.

אמר רבי מנא: קיימתיה מדאמר רבי אבא בר רב הונא בשם רב: עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן, והוא שמת מאותו חולי. מה שמכאן שאם הוא הבריא לא, אז על זה אמר אין צריך לומר באומר זכה לו התקבל לו, שבלשונות האלה אפילו אם הוא הבריא הוא זכה.

מתניתין, למדנו במשנה: תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה. אמר רבי אבין בשם רבי אבא בר ממל: בשכיב מרע היא מתניתא. אמרו בשכיב מרע לכן בעצם יתנו לו לאחר מיתה, למרות שבעצם אם בריא אמר תנו ומת - לא יתנו לאחר מיתה. אבל פה בשכיב מרע, כיוון שהוא אמר כן, יש מצב לקיים דברי המת. אבל אם בריא אמר תנו, תנו זה כמו הולך, וכיוון שהוא מת עד אז אז בעצם לא יתנו.

הדרן עלך פרק המביא קמא. עוברים לפרק ב'.

אומרת המשנה: המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו, בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול, ורבי יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר, כיוון שזה כמו עד הקיום.

מתרגמה, ניחא בפני נכתב אבל לא בפני נחתם - זה מובן. אבל אם הוא אמר בפני נחתם אבל לא בפני נכתב - למה שיהיה פסול? הרי קיומו של גט אלא בחותמיו. עכשיו, אם מפני שהוא סובר שצריך שיכתוב גם לשמה, אז זה קשה מהסיפא דתנן, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו... פסול. ומה שמע? שאפילו אם הוא לא ראה את כתיבת הטופס - זה גם פסול. והרי בכתיבת הטופס לא שייך לשמה. אז למה הגט פסול? אלא מתניתין כנראה כרבי יהודה, דרבי יהודה פוסל בטופסין שנכתבו שלא לשמה.

איפכא עלמא דתנן: הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה, מקום הזמן. שיטרי מלווה צריך שיניח מקום המלווה ומקום הלווה ומקום המעות ומקום הזמן. שיטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר, מקום המעות ומקום הסדר ומקום הזמן. כל זה מפני תקנה, ורבי יהודה פוסל בכולן, כי הוא סובר שאסור לכתוב טפסים סתם.

שאלתא: אם לרבי יהודה הטעם צריך לומר בפני נכתב בפני נחתם זה מפני שבחוצה לארץ אינם מביאים בשמע בטופסי גיטין, אז למה רק כשהוא כותב בחוצה לארץ ומגרש בארץ ישראל צריך שהוא יאמר? אבל אם הוא כותב בחוצה לארץ ומגרש בחוצה לארץ, למה הוא לא צריך לומר? הרי אם כל הסיבה היא עניין של לא בקיאים, אז אם הם לא בקיאים כששולחים את זה לארץ ישראל, אז הם גם לא בקיאים כשהם שולחים את זה לחוצה לארץ.



^[דף ט עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ט עמוד ב9

אלא מתניתין כ°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי ד°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי פוסל בטופסין שנכתבו שלא לשמה דתנן הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי פוסל בכולן אם ל°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי הטעם שצריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם זה מפני שבחוץ לארץ אינם בקיאים לשמה בטופסי גיטין אז למה רק הכותב בחוצה לארץ במגרשומגרש בארץ ישראל הצריכו שיאמר ואילו הכותב ויש טופסי גיטין בחוצה לארץ במגרשומגרש בחוצה לארץ אינו צריך לאמר עד שידע כשרואה את הכתיבה והחתימה שהוא גט אשה, ועד שידע כשרואה את הכתיבה והחתימה שהוא נעשה שליח. ולאאפילו היה יודע שהוא גט אשה האם אינו כשר עד שיכתוב כולו בפניו, עד שיתחתם כולו בפניו. תני רבי חניןרב חנין אמורא בבל · דור ב׳רב חנין° ב_גאם היה נכנס ויוצא מותר. רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בעי: אמר בפני נכתב ובפני נחתם, אלא שנתייחד הגט ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה מהו האם חוששים שהבעל החליף בין כתיבה לחתימה. נישמעינה מן הדא דתנן: אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם - פסול. לא אמר שפסול אלא מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם, אבל אם אותו אדם אמר בפני נכתב ובפני נחתם, אלאאפילו שנתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה - כשר. רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° בעי: חציו מתקנה שאמר בפני חתם עד אחד וחציו מדבר תורה ששני עדים מעידים על חתימת השני מהו? אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בעי: אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושנים מעידין על חתימת העד השני מהו? אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: בבליא

📖 באר משה — דף ט עמוד ב

עוד שאלה: האם צריך עד שידע שהוא גט אשה? כלומר שהוא רואה את החתימה והכתיבה, הוא צריך לדעת שמדובר בגט אישה? האם צריך עד שידע שהוא נעשה שליח? היה יודע שהוא גט אשה - האם אינו כשר עד שיכתוב כולו בפניו, עד שיתחתם כולו בפניו?

מתניתין, תני רבי חנין: אם היה נכנס ויוצא מותר. כלומר לא צריך להיות כל הזמן שמה, אלא מספיק שיוצא ונכנס.

רבי יוסי בעי: אמר בפני נכתב ובפני נחתם, אלא נתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה. כלומר הגט התייחד עם הבעל - הבעלים, הכותב, הבעל קיבל את הגט לפני שהוא מסר את זה לשליח, לפני שחתמו על זה, כלומר הבעל התייחד עם הגט בין כתיבה לחתימה. אז מהו? האם חוששים שהבעל יחליף בין כתיבה לחתימה?

נישמעינה מן הדא: אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם - פסול. עכשיו הוא לא אמר שפסול אלא מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם. אבל אם אמר בפני נכתב ובפני נחתם, שנתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה - כשר. אז מה שמע? שאפילו אם מתייחד עם הבעלים בין כתיבה לחתימה יהיה כשר.

רב חסדא בעי: חציו מתקנה וחציו מדבר תורה? מהו? כלומר, אם הוא אומר בפניי חתם עד אחד, ועל החתימה השנייה יש שני עדים - מה הדין? אמר רבי אלעזר...

רבי אבין בעי: אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושנים מעידין על חתימת העד השני. מהו? אמר רבי אמי: בבליא...

ירושלמי מאיר גיטין י



^[דף י עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד א10

ב_דאין כשר אלא זה שהרי קדם התקנה היה צריך שני עדים אלא שחכמים הקלו לסמוך על עדות השליח כשנים, אבל ודאי ששני עדים עדיף על פני השליח שהוא אחד. רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° אמר: לא אמר כך, אלא כך בעי רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°, אמר השליח בפני נכתב ובפני נתחתם בעד אחד ואני הוא העד השני מהו? אמר לו נעשה כנוגע בעדותו ופסול. ב_ההיה מחותם בארבעה ואמר בפני נכתב ובפני נתחתם בשני עדים, ואלין תרין חורנא לינאלית אנא ידע מה עסקיהון ואת שני האחרים איני מכיר. תפלוגתא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° דאתפלגון: אמר לעשרה חתמו בגט, והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר כשר, שרק שנים חותמים משום עדים ב_ווהשאר עלמשום קיום התנאי ואף כאן בארבע חתומים די אם יעיד על השנים. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: פסול עד שיחתמו כולם בו ביום שכולם צריכים לחתום משום עדים וכאן אם לא מעיד על כל הארבעה הגט פסול. תנן: שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם - פסול, ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מכשיר. אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: מה פליגין? ביוצא מתחת ידו של האומר בפני נחתם שכיוון שהוא השליח נאמן כשנים ועל הכתיבה יש שנים ועל כן נעשו כשנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה וכשר, אבל ביוצא מתחת יד אחר, אף °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מודה שהוא פסול. אמר רבי חנניהרבי חנניה דציפורין אמורא א״י · דור ה׳רבי חנניה דציפורין° אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° מה פליגין ביוצא מתחת ידי אחר, אבל ביוצא מתחת ידו של המעיד על החתימה אף רבנן מודוימודו שהוא כשר. ר חנניה דר אמי אר זעירא מה פליגין ביוצא מתחת ידי אחר אבל ביוצא מתחת ידו אף ר יהודה מודה שהוא פסול מתיב רבי אימירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° אמי בן נתן לרבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: לר אימי אם גם ביוצא מתחת ידו של אחר °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מכשיר אפילובשנים אומרים בפנינו נכתב ועד אחד אומר בפני נחתם, היה צריך לחלוק אף בקמייתא באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם ולמה לא חלק.

📖 באר משה — דף י עמוד א

תלמוד ירושלמי מסכת גיטין, דף י' נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה. מתר מאמר רבי אלעזר, רבי אבין בעי. אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושניים מעידים על חתימת עד השני. מהו? אמר רבי אמי בבליה אין כשר אלא זה. זה ודאי כשר, שהרי קודם התקנה בזה יש שני עדים. אלא שחכמים הקלו לסמוך על עדות השליח כשניים. אבל ודאי ששני עדים זה עדיף על פני שליח שהוא אחד.

רבי אבא אמר: לא כך, אלא כך בעי רבי אבין: אמר השליח בפני נכתב ובפני נתחתם בעד אחד ואני הוא העד השני. מהו? אמרו: נעשה כנוגע בעדותו ופסול. היה מחותם בארבעה, כלומר ארבעה עדים חתמו, ואמר בפני נכתב ובפני נתחתם בשני עדים, ואלין תרין חורנא - כלומר שני האחרים - ידע מה עסקיהון, כלומר בכלל לא מכיר אותם, לא יודע מה הם.

זו תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאתפלגון: אמר לעשרה חתמו בגט, והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. ריש לקיש אמר כשר, כי הוא סובר שרק שניים חותמים משום עדים וכל השאר זה רק משום קיום התנאי. אז גם אם יחתמו בזמן אחר אין בעיה. אז גם כאן בארבעה חתומים, אם הוא מעיד על שניים. אבל רבי יוחנן אומר פסול עד שיחתמו בו ביום, כי הוא סובר שכולם צריכים לחתום משום עדים. וכאן אם הוא לא מעיד על כל הארבעה, זה גט פסול.

תנן: שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם - פסול, ורבי יהודה מכשיר. אמר רבי אמי: מה פליגין? - ביוצא מתחת ידו של האומר בפניי נחתם, שכיוון שהוא השליח אז הוא נאמן כשניים, ועל הכתיבה יש שניים, אז על כוחם עשו כשניים - שניים מעידים על זה ושניים מעידים על זה, וזה כשר. אבל אם יוצא מתחת יד אחר, גם רבי יהודה מודה שהוא פסול.

אמר רב חייא אמר רבי אמי אמר רבי זעירא: מה פליגין - בדיוק הפוך, ביוצא מתחת ידי אחר, אבל ביוצא מתחת ידו של המעיד על החתימה, אף רבנן מודים שהוא כשר.

מתיב רבי אימי לרבי זעירא: אם גם ביוצא מתחת ידו של אחר רבי יהודה מכשיר, ושתיים אומרים בפנינו נכתב וכן עד אחד אומר בפנינו נחתם, מה שחכמים האמינו לכל אחד כשניים - צריך גם ברישא לחלוק, כשאחד אומר בפניי נכתב ואחד אומר בפניי נחתם. ולמה שם רבי יהודה לא חלק?



^[דף י עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף י עמוד ב11

אייתי רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן לרבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° חמוי ותנה ליה ברייתא שבא מפורש שגם ברישא חולק °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי, דתני: אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר ובפניבפני נחתם - פסול, ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבאן בר עילאי מכשיר משמע שרבי אמי בן נתן חזר בו וסובר כרבי זעירא. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° לישן מתניתא מסייעא לרבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן קדם שחזר בו דתניא (תוספתא גיטין ב ב): שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם זעירא בזה, °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבאן בר עילאי מכשיר בזה משמע דווקא בזה, אבל ברישא באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם מודה °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי שפסול. וקשיאקשיא על דרבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: אם ביוצא מתחת ידי אחר, למה שיהיה נאמן כשנים כשאומר בפני נחתם לדעת רב יהודה נשיאה הרי בהדא לא עשו אותן כשנים, דאימתי עשו אותו כשנים? בזמן שהואשהמביא את הגט הוא המעיד על הכתיבה ועל החתימה ולא אדם אחר תנן: אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא°א בר זבידא בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: וביוצא מתחת ידו של המעיד על הכתיבה שכיוון שחכמים האמינו לשליח כשנים הוי כשני עדים על הכתיבה ושני עדים על החתימה. והוה רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° מסתכל ביה, אמר לו: למה את מסתכל בי? ואפילו אם הגט יוצא מתחת ידייד אחר הגט כשר שעיקר התקנה הייתה מחשש שלא ימצאו עדי קיום שיעידו על החתימה. וכיוון ששתים מעדים על החתימה, לא משגיחים על הכתיבה ודי באחד שאמר בפני נכתב. אתיא דרבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא כרבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן עד לא יחזור ביה שכאשר השליח הוא המעיד יחידי על החתימה, ושנים מעידין על הכתיבה נעשה כמו שיש בו שני עדים על זה ושני עדים על זה. אמר רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: אפילו מן דחזר ביה ואמר שביוצא מתחת יד אחר אפילו לרבי יהודה בר עילאי הגט פסול אתיא היא דגם הוא יודה שכאן אפילו שהגט יוצא מתחת ידו של אחר הגט כשר שנייה היא כתיבה בשנים וחתימה בשנים, חתימה בשנים כחה מיופה שהרי לא יבואו להחליף בקיום שטרות בעד אחד וכתיבה בשנים אין כחה מיופה שכיוון שעל החתימה מעיד רק אחד יבא להחליף ולהתיר בקיום שטרות בעד אחד לכן צריך שהגט יצא מתחת ידו.

מתני': נכתב ביום ונחתם ביום, ב_זבלילה ונחתם בלילה, בלילה ונתחתם ביום כשר שהיום הולך אחר הלילה. ב_חביום ונתחתם בלילה פסול, ו°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מכשיר. שהיה °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר: כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין, חוץ מגיטי נשים.

📖 באר משה — דף י עמוד ב

אייתי רבי אמי לרבי יונה חמוי ותנה ליה ברייתא, ומצא ברייתא שבאה מפורש שגם ברישא רבי יהודה חולק: תני אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם - פסול, ורבי יהודה מכשיר.

אמר רבי אבין: לישן מתניתא - מסייעא לרבי אמי. תניא, שניים אומרים לפנינו נכתב ואחד אומר בפניי נחתם, רבי יהודה מכשיר בזה. מה שמע - דווקא בזה. אבל ברישא, כשאחד אומר בפניי נכתב ואחד אומר בפניי נחתם, בזה מודה רבי יהודה שיהיה פסול.

ותיובתא, קשיא לרבי זעירא. כלומר, אם ביוצא מתחת ידי אחר, אז למה שאין נאמן כשניים כשהוא אומר בפניי נחתם לדעת רבי יהודה? הרי בהדא - לא ראינו בשום מקום שעשו אותן כשניים. אימתי עשו אותו כשניים? דווקא בזמן שהמביא את הגט מעיד על הכתיבה ועל החתימה ולא אדם אחר.

עוד במשנה, תנן: אחד אומר בפניי נכתב ושניים אומרים בפנינו נחתם - כשר. אמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן: וביוצא מתחת ידו של המעיד על הכתיבה, שכיוון שחכמים האמינו לשליח כשניים, אז הוי כשני עדים על הכתיבה ושני עדים על החתימה.

והוה רבי זעירא מסתכל ביה, אמר לו: למה את מסתכל בי? אני חוזר בי. באמת, אפילו אם הגט יוצא מתחת יד אחר, הגט כשר. כיוון שעיקר התקנה הייתה מחשש שלא ימצאו עדי קיום שהעידו על החתימה, וכיוון ששתיים מעידים על החתימה אז לא משגיחים על הכתיבה, מה שאין כן באחד שאומר בפניי נכתב.

מתר הגמרא: אתיא דרבי יוסי כרבי אמי עד לא יחזור ביה. כלומר, רבי יוסי לפני השיטה שלו, לפני שהוא חזר בו, אז זה מתאים לרבי אמי, שאם השליח מעיד יחידי על החתימה ושתיים מעידים על הכתיבה, נעשה כמי שיש בו שני עדים על זה ושני עדים על זה. כלומר, צריך דווקא שהשליח הוא זה שמעיד על החתימה, הוא העד היחיד על הדבר היחיד. זה דווקא קודם שחזר בו רבי יוסי.

אמר רבי מנא: אפילו מן דחזר ביה - כלומר, אפילו אחרי שהוא חזר בו ואמר שביוצא מתחת יד אחר גם בזה רבי יהודה סובר שהגט כשר, גם זה יסתדר. למה? כי גם רבי יהודה מודה כאן שאפילו שהגט יוצא מתחת יד אחר, הגט יהיה כשר. למה? כי שנייה היא כתיבה בשנים וחתימה בשנים, חתימה בשנים כחה מיופה - שהרי עיקר התקנה הייתה מחשש שלא ימצאו עדי קיום שהעידו על החתימה, ועכשיו כיוון ששתיים מעידים על החתימה אז לא משגיחים על הכתיבה, מה שאין כן באחד שאמר בפניי נכתב. עכשיו, כתיבה בשנים אין כחה מיופה, שכיוון שעל החתימה מעיד רק אחד, צריך שהגט יצא מתחת ידו.

משנה: אומרת המשנה: נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונתחתם ביום כשר. כי בעצם הגט נכתב ונחתם באותו זמן - כי הרי היום הולך אחרי הלילה, אז נכתב בלילה, נחתם ביום, זה בעצם יום אחד עדיין. אבל ביום ונתחתם בלילה פסול, כיוון שזה לא באותו זמן - הכתיבה הייתה ביום והחתימה הייתה רק למוחרת.

ורבי שמעון מכשיר, שהרי רבי שמעון אומר כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין, חוץ מגיטי נשים, כי הוא סובר בעצם ש... עדי מסירה כרתי וכולי - אנחנו נראה בגמרא.

ירושלמי מאיר גיטין יא



^[דף יא עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד א12

גמ': תנן: ביום ונתחתם בלילה פסול אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: פסול מפני אכילת פירות דיסברו הדיינים שביום הכתיבה נחתם, ותטרוף האשה הפירות מלקוחות משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין. אמר ליה ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אם החשש שהאשה תטרוף הפירות מלקוחות משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין מעתה תחוש לגיטיןלכל הגיטין הבאין ממדינת הים שמאשהרי הם נכתבו כמה ימים ואפילו כמה חדשים קדם הנתינה. אמר לו: כשנכתב ביום ונחתמוונחתם בלילה אלזיופו מתוכו וזה גט המגיעה ממדינת הים זיופו מדבר אחר ויש קול לגטין הבאים ממדינת הים. תנן: ו°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מכשיר שהיה °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר: כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: לא אמר °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שכשר אלא שנכתב ביום ונחתם בלילה שלזמן כזה קצר °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי לא חושש לפירות, אבל למחר אוף °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מודה שהגט פסול. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר: לא שנייא, הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה לרבי יוחנן בר נפחא שאמר שלא הכשיר רבי שמעון בן יוחאי אלא אם נחתם בלילה אבל למחר אוף רבי שמעון בן יוחאי מודה שהגט פסול. היידן הוא למחר. רבי חנניהרבי חנניה דציפורין אמורא א״י · דור ה׳רבי חנניה דציפורין° ורבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה, חד אמר למחר ממש שאף בזמן קצר כזה חוששים, וחרנא אמר מחרא דמחר. וקשיא: ד°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אליבא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דאמר דמודה רבי שמעון בן יוחאי שאם חתמו העדים לאחר זמן שהגט פסול על ד°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שהרי הוא סובר שאין צורך בעדי חתימה כלל לא. כן אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: אתיא ד°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי כ°רבי אליעזררבי אליעזר בן הורקנוס תנא · דור ב׳רבי אליעזר בן הורקנוסרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבא בן הורקנוס, כמה ד°רבי אליעזררבי אליעזר בן הורקנוס תנא · דור ב׳רבי אליעזר בן הורקנוסרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבא בן הורקנוס אמר ב_טאף על פי שאין עליו עדים כשר דעדי מסירה כרתי כן °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אומר אף על פי שאין עליו עדים כשר והכא הוא אומר שאם חתמו עדים ביום אחר פסול. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיהרבי שמואל אחוי דרבי ברכיה אמורא א״י · אחיו של רבי ברכיהרבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°: כאן ברוצה לחתמו, וכאן בשאינו רוצה לחתמו, דמודה °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי במזויף מתוכו דכיוון שעדים חתומים יבואו להכשיר בקיום עדי החתימה. אמר לעשרה חתמו בגט זה, וחתמו מקצתן היום ולמחר מקצתןומקצתן למחר. רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר כשר, שודאי התכוון ששנים יחתמו משום עדים ב_יוהשאר עלמשום תנאי. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר פסול עד שיחתמו כולן בו ביום, שכולם משום עדים. אמר רבי יעקב בר אידירבי יעקב בר אידי אמורא א״י · דור ג׳רבי יעקב בר אידירבי יוחנן° בשם רבי יהושע בן לוי°: מעשה באחד שאמר לעשרה חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר אתא עובדא קומי רבנין וכשרין כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי בשעת הדחק כגון אם כבר נשאה או שאין הבעל לפנינו לכתוב גט חדש וחשון שלא בשעת הדחק. הדא מסייעא לרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא מן דרבנין, דממה דחשו לכתחילה והצריכו את כולם לחתום באותו יום משמע שכולם חותמים משום עדים ופליגא עלוי על ד°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי שהרי לפי רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא גם °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי מודה בחתמו למחר שהגט פסול וכאן הכשירו את הגט בדיעבד כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי. הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° מן מה שהכשירו את הגט בדיעבד כ°רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי, משמע של °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי אפילו למחר כשר ופליגא עלוי מן דרבנין ממה שחשו לכתחילה משמע שכל העשרה חותמים משום עדים.

📖 באר משה — דף יא עמוד א

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום כשר. כלומר אם זה באותו יום אז הכתיבה-- אם הכתיבה והחתימה באותו יום זה כשר. וכיוון שהיום הולך אחר הלילה, אז גם אם נכתב בלילה ונחתם ביום זה כשר. אבל אם נכתב ביום ונחתם בלילה זה פסול כי זה יום אחר. רבי שמעון מכשיר, שהרי רבי שמעון אומר כל הגיטין שנכתבו בהם נכתבו בלילה פסולים חוץ מגט הנשים.

אומרת הגמרא, למדנו במשנה נכתב ביום ונחתם בלילה פסול. אמר רבי יוחנן: פסול מפני אכילת פירות. כלומר, זה בעצם שטר מוקדם, כן? כי הדיינים שיראו את החתימות יחשבו ששביום הכתיבה השטר נחתם, ואז האישה תטרוף פירות מלקוחות משעת כתיבה. כלומר אם הבעל ילך וימכור את הפירות, כן? ואנחנו נקנה בהם קרקע ולאחר מכן ימכור אותה, אז בעצם האישה תוכל לגבות משעת החתימה שלא כדין, כן? כי בעצם החתימה הייתה רק למחרת הכתיבה.

אמר ליה ריש לקיש - אם החשש שאישה תטרוף פירות מלקוחה משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין, אז מה הטעם של כל הגיטין הבאים ממדינת הים? הרי כל הגיטין הבאים ממדינת הים נכתבים כמה ימים, אפילו כמה חודשים קודם הנתינה. אמר ליה: ושנכתב ביום ונחתם בלילה זה זיופו מתוכו, ואילו זה גט המגיע ממדינת הים זה זיופו מדבר אחר. ויש קול לגטין הבאים ממדינת הים, כן? שגט בא ממדינת הים אז הדיינים יבדקו מתי הגט ניתן לאישה, כן? אז לא יבואו לגבות לפני הזמן. אבל כשגט נמצא במקום בארץ ישראל או באותו מקום, לא במדינה אחרת, ועדים חתומים עליו, אז הדיינים מניחים שהוא נכתב באותו יום שנכתב.

תנן: ורבי שמעון - רבי שמעון מכשיר, שהרי רבי שמעון אומר כל הגיטין שנכתבו בהם נכתבו בלילה פסולים חוץ מגט הנשים. אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי שמעון אלא בלילה, אבל למחר אף רבי שמעון מודה. כלומר נכתב ביום נחתם בלילה, זמן כזה קצר רבי שמעון לא חושש לפירות, אבל אם זה היה למחר אז גם רבי שמעון היה מודה שהגט פסול.

וריש לקיש אמר: לא שנייא, הוא לילה, הוא למחר, הוא לאחר כמה. שואלת הגמרא: היידן הוא למחר? רבי חנניה ורבי מנא, חד אמר למחר ממש, כן? למרות שזה זמן קצר מאוד, אז אף על פי כן חוששים. וחרנא אמר מחרא דמחר - הכוונה למחרתיים. כלומר יום אחרי היום, כן? לא המחר ממש הצמוד, אלא יום אחרי יום אפילו, כן? הוא אמר שזה גם למחרתיים.

וקשיא: דרבי שמעון אליבא דרבי יוחנן על דרבי שמעון, שהוא אמר שמודה רבי שמעון שאם חתמו עדים לאחר הזמן הגט פסול. קשה מנו על דרבי שמעון, שהרי הוא סובר שאין צורך בעדי חתימה כלל.

כן אמר רבי אבא בשם רבי זעירא: אתיא דרבי שמעון כרבי אליעזר, כמה דרבי אליעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר, כי דין מסירה קא רמי. אז כן רבי שמעון אומר אף על פי שאין עליו עדים כשר, כיוון שדין מסירה קארמי. אז בעצם העדים לא צריכים אותם בכלל. ואף הוא אומר שאם חתמו עדים ביום אחרי פסול, כן? לכאורה קשה. כן, האמת אותה קושיה קשה גם על רבי יוחנן, כן?

אומרת הגמרא: אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה: כאן ברוצה לחתמו, וכאן בשאינו רוצה לחתמו, רבי שמעון. כי מודה רבי שמעון במזויף מתוכו. אם אתה לא חותם זה בסדר, זה פחות גרוע מאשר אם חותמים, כיוון שאם חותמים אז הדיינים יבואו לגבות, כלומר יבואו להשתמש בשטר הזה, כן? על פי עדי חתימה. הם יסמכו על עדי חתימה ולא יצריכו עדי מסירה, כן? אם אין בכלל עדים אז זה ודאי עדי מסירה. אבל אם הדיינים יראו שיש עדי חתימה, אולי הם יכשירו את זה בקיומו על עדי חתימה ולא יצטרכו עדי מסירה. אז לכן מזויף מתוכו זה יותר גרוע.

אמר לעשרה חתמו בגט זה, וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. רבי שמעון בן לקיש אמר כשר, כי הוא ודאי שהתכוון ששניים רק יחתמו משום עדים, והשאר תנאי. רוצה שיחתמו עשרה עדים שביחד יהיה עשרה, אבל רק שניים הם באמת העדים. כל השאר זה משום תנאי. ורבי יוחנן אמר פסול עד שיחתמו כולן בו ביום, כי הוא סובר שכולם משום עדים.

רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי: מעשה באחד שאמר לעשרה חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר, אתא עובדא קומי רבנין וכשרין - הם הכשירו, וחשון - הם חשו. כלומר, מצד אחד הם הכשירו כמו רבי שמעון בשעת דחק, כגון אם כבר נשא אותה או שאין הבעל נמצא לפניהם לכתוב גט חדש. אבל הם חשו שלא בשעת דחק וכן יצריכו גט חדש.

הדא מסייעא לרבי יוחנן מן דרבנין, כן? מזה שחכמים חשו לכתחילה והצריכו את כולם לחתום באותו יום, משמע שכולם חותמים משום עדים. ופליגא עלוי על דרבי שמעון - הרי לפי רבי יוחנן גם רבי שמעון מודה בחתמו למחר שהגט פסול, והרי כאן הכשירו את הגט בדיעבד כרבי שמעון. כן, אז רואים מכאן שלפי רבי שמעון גם אחר זמן בדיעבד זה כשר, בניגוד למה שאמר רבי יוחנן.

הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש מן מה שהכשירו את הגט בדיעבד כרבי שמעון, כן? כי משמע שרבי שמעון אפילו למחר כשר, זה כמו ריש לקיש. ופליגא עלוי מן דרבנין, כן? מה שרבנן חשו לכתחילה, משמע שבעצם סוברים שכל עשרה חותמים משום עדים. זה בעצם גם על רבי יוחנן גם על ריש לקיש קשה מהברייתא הזאת.

פרק ב' הלכה ג'. אומרת המשנה: בכל כותבין בדיו, בסיקרא, בקומוס, ובקלקנתוס, ובכל דבר שהוא רושם. אין כותבין לא במשקין, ולא במי פירות, ולא בכל דבר שאינו של קיימא. על הכל כותבין: על העלה של זית, ועל הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה, ועל היד של עבד ונותנין לה את העבד. רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, אף לא על האוכלין.



^[דף יא עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יא עמוד ב13

==ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ג==

מתני': ב_יאבכל כותבין בדיו, בסיקרא, בקומוס, ובקלקנתוס, ובכל דבר שהוא רושם. אין כותבין לא במשקין, ולא במי פירות, ולא בכל דבר שאינו של קיימא. ב_יבעל הכל כותבין: על העלה של זית, ועל הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה, ועל היד של עבד ונותנין לה את העבד. °רבי יוסי הגלילירבי יוסי הגלילי תנא · דור ג׳רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, אף לא על האוכלין.

גמ': כתיב (דברים כי תצא כד א) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה וכתב ב_יגלא חקק שאם חקק את האותיות פסול וכתב ולא מטיף שאם טפטף דיו ונוצרו אותיות פסול כתב ולא השופך שאם שפך דיו על תבנית ונוצרו אותיות פסול תנן כתב לא חוקק אית תניי תני אפילו חוקק אמר רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°: מאן דאמר ולא חוקק ב_ידבפולט מקום הכתב שלוחץ מצדדים ונוצרים אותיות, והיינו חק תוכות כגון הדין דינרא מאן דאמר אפילו חוקק כגון הדין פינקסא דחק ירכות שחורט את צורת האותיות כתב לא המטיף דרבי יודן בר שלוםרבי יודן בר שלום אמורא א״י · בעל אגדהרבי יודן בר שלום° ורבי מתניהרבי מתניה אמורא א״י · דור ה׳רבי מתניה° חד אמר שלא עירב את הנקודות כך שהאותיות עשויות נקודות נקודות לא מחוברות וחרנה אמר אפילו עירב את הנקודות שאף שנוצרו אותיות שלמות אין זה נקרא כתיבה כתב לא השופך אמר רבי חייה בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: אילין בני מדינחא המזרח ערימין סגין וכד חד מינהון בעי משלחא כתב מסטירין סתרים לחבריה הוא כתב במי מילין והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפץ והוא קולט מקום הכתב עשה כן בשבת מהו תמן תנינן ב_טוכתב על גבי כתב פטור רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° דאמרי תרוויהו ב_טזוהוא שכתב דיו על גבי דיו וסיקרא על גבי סיקרא אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא וסיקרא על גבי דיו חייב אמר רבי יצחק בר משרשיהרבי יצחק בר משרשיה° בשם רבנין דתמן ב_יזחייב שתים משום מוחק ומשום כותב עדים שאינן יודעין לחתום ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקרא והן חותמין בדיו אמר לו רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא מפני שאנן עוסקין בהילכות שבת והחמרנו שאף כתב על גבי כתב אסור אנו מתירין את אשת איש על ידי שנתיר גט שנכתב כתב על גבי כתב אלא ב_יחמביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה בעי ב_יטולמה לינןלית אנן אמרין רושם לפניהן במים

📖 באר משה — דף יא עמוד ב

אומרת הגמרא, כתיב וכתב בספר כריתות ונתן בידה, וכתב - לא חקק. כלומר, שאם הוא חקק את האותיות זה פסול. כתב - לא מטיף. כלומר, אם הוא טיפטף את הדיו ונוצרו אותיות זה פסול. כתב - לא השופך. שאם שפך דיו על תבנית ונוצרו אותיות זה פסול. כתב - לא חוקק, אית תניי תני אפילו חוקק.

אמר רב חסדא: מאן דאמר לא חוקק - בפולט מקום הכתב. כלומר הוא לוחץ מהצדדים והאותיות נוצרות, זה נקרא חק תוכות. כגון הדין דינרא - כמו בדינר שלוחצים מהצדדים ובעצם באמצע נוצרת הצורה. מאן דאמר אפילו חוקק - כגון הדין פינקסא, כלומר שהוא חק יריחות, שהוא חורט את הצורה של האותיות.

כתב - לא המטיף, דרבי יודן בר שלום ורבי מתניה, חד אמר שלא עירב את הנקודות. כלומר הטיף טיפות נקודות אבל לא חיבר אותן, כך שהאותיות בעצם עושות נקודות נקודות לא מחוברות, אז לכן זה פסול. וחרנה אמר אפילו עירב את הנקודות, כיוון שהנקודות נוצרו - מכיוון שהאותיות נוצרו מנקודות זה לא נקרא כתיבה.

כתב - לא השופך. אמר רבי חייה בר אבא: אילין בני מדינחא ערימין סגין, כלומר הם היו ערמומים, וכד חד מינהון בעי משלחא כתב מסטירין לחבריה - שרוצה לכתוב כתב סתרים לחברו, הוא כתב במי מילין, והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפץ, והוא קולט מקום הכתב - ואז בעצם הכתב בולט.

שואלת הגמרא: עשה כן בשבת מהו? כן, האם זה נקרא כתב או לא? תמן תנינן: כתב על גבי כתב פטור. כלומר, אם הכתב הראשון קיים זה פטור. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוויהו: והוא שכתב דיו על גבי דיו וסיקרא על גבי סיקרא, אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא וסיקרא על גבי דיו חייב. כלומר אם הוא כתב צבע אחר או חומר אחר אז חייב.

רבי יצחק בר משרשיה בשם רבנין דתמן: חייב שתים משום מוחק ומשום כותב, כי ברגע שהוא כותב עם צבע אחר אז הוא קודם כל מוחק את מה שהיה קודם.

עדים שאינן יודעין לחתום, ריש לקיש אמר: רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא, בסיקרא והן חותמין בדיו. כי הרי רבי יוחנן וריש לקיש סוברים שכתב על גבי כתב אם זה צבע חומר אחר זה כתיבה.

אמר לו רבי יוחנן: מפני שאנן עוסקין בהילכות שבת אנו מתירין את אשת איש? שם זה רק מחומרא אמרנו את זה שכתב על גבי כתב אם זה חומר שונה זה נקרא כתיבה, אבל אולי זה לא כתיבה באמת ואז הגט פסול.

אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין - מה הוא קורע את הצורה של החתימה והם חותמים. שואלת הגמרא: ולא כתב ידו של ראשון הוא? האיש שמקרע את הצורה של החתימה, אז בעצם אתה חותם - זה שקורע הוא חתם בהתחלה והוא גוזר את זה והשני עובר על זה, אז זה בעצם אותו כתב כמו הראשון.

אלא מרחיב לפניהן את הקרע. כן, הוא בעצם עושה - הוא לא עושה את זה בדיוק בעובי של הכתב אלא רחב, ובתוך זה השני חוזר וחותם.

רבי מנא בעי: ולמה אמרין רושם לפניהן במים -

ירושלמי מאיר גיטין יב



^[דף יב עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד א14

בכל המקרים שהעד עובר על מה שכתב לו אחר מלבד מה שאמר רבי יוחנן בר נפחא שמקרע לפניהן וחותמין אם בא הבעל ועיררוערער עררו קיים לפי שאי אפשר לקיים את חתימת העדים לפי שהם רק חוזרים על הכתב של אחר ב_כהקורע על העור שעושה חלל בצורת האותיות או שמסיר את הקליפה העליונה של העור כתבנית כתב כתבנית כתב כשר הרושם שחורט חלש על העור כתבנית כתב פסול שסופו להמחק מעצמו אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתתנהו לי פסול שהרי לא נתן לה כלום ב_כאעל מנת שתחזירהו לי כשר ולא דא היא קדמייתא מה ההבדל בניהם אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא באומר לכשתדינילכשתרצי אמרתחזיריהו לי רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° אמר לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה שאין זה אלא תנאי בגט, שהגט כשר ותקיים את התנאי כהדא תרונגא אתרוג הוון מצפצפים מועטים תמן והוה רב נחמן בר יעקברב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° יהב תרנגא מתנה לבריה ואמר ליה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליךשלך ב_כבובין השיטים שלי האם כשר אם בין השיטין של הבעל פשיטא שפסול וישוכי יש כתב גט שכתוב על עור הנקרע הרי כשר נתקרע הרי זה פסול עור הנקרע הרי זה כשר ב_כגבשלא נתקרע כקרע בית דין אבל נקרע כקרע בית דין מה שהבריתא קראת לו נתקרע הרי זה פסול אי זהו קרע של בית דין בין כתב לעדים תנן על העלה של זית כשר ולא כמקורע הוא שהרי צריך לחבר כמה עלים כדי לכתוב גט אחד אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: תנא בונה בר שילאבונה בר שילא° אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ואת זה אפשר לכתוב על עלה בודד ואתייא כיי דתנן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה וכדאמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא אם פירש שמו ושמה שם עירו ושם עירה ושינה באחד מהם פסול ואם לא פירש כשר תנן על הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה מתני' כשאמר לה הרי גיטיך אז חייב לתת לה את הפרה במתנה ולא יכול לתת רק את הקרן כיוון שמחוסר קציצה אבל אם אמר לה הרי גיטיך והשאר לכתובתיך ב_כדנתקבלה גיטה וכתובתה כאחת, אמר לה הרי גיטיך וכתובתך כאחת מהו? האם כיוון שאת מקום הגט נותן לה לשם פרעון חוב ולא לשם גירושין, אינו גט. או כיון דשניהן באין כאחד הרי זה גט רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא° בעי קומי רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: מסר לה במוסירה מהו שתהיה מגורשת? האם כיון שמידת הדין את אמר נקנה המקח במסירת המוסירה שפרה נקנת כך אף והכאהכא את אמר הכין שזכתה בגט והיא מגורשת

📖 באר משה — דף יב עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת גיטין דף יב. נתחיל מהדף הקודם, שורה אחרונה. רבן אביי - למה נתנו האומרים רושם שניהם במים? כלומר, למה לא אמרו שירשום אדם אחד יחתום במים והעד שלא יודע לכתוב פשוט יעבור על זה. עכשיו בכל המקרים שהעד עובר על מה שכתב לו אדם אחר, אז אם בא ועררו קיים, כי אי אפשר לקיים את החתימה כי לקיים חתימה פירושו שמביאים שטר אחר שבו העדים האלה חתומים. אבל הרי בכל שטר מישהו אחר חתם להם והם עברו על הכתב. אז ברור שהחתימה תהיה שונה בכל מקום, אז אי אפשר לקיים את זה.

הקורע על העור, כלומר הוא עושה חלל בצורת האותיות על ידי שהוא מסיר בעצם את הקליפה העליונה של העור. אז כתב יד בצורת הכתב הזה כשר. עכשיו אם הוא רושם, כלומר הוא חורט חלל על העור כתבנית כתב, אז זה פסול. למה? כיוון שבסוף הוא ימחק מעצמו.

הרי זה גיטיך על מנת שתתנהו לי - פסול, כי הוא בעצם לא נתן לה כלום. ואם אמר לה על מנת שתחזירהו לי - כשר. שואלת הגמרא ולא דא היא קדמייתא? מה ההבדל בין שתי הלשונות? אמר רבי יוסי - באומר שתרצי תחזירי לי. רבי יוסי בי רבי בון אמר, כי אומר לה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי. כן, מתנה. כן, זה בעצם מתנה על מנת להחזיר ושמה מתנה. כי בעצם זה נחשב תנאי בגט שהגט כשר והיא צריכה לקיים את התנאי.

כהדא תרונגא - כלומר התרנגולים - הוון מצפצפים תמן. התרנגולים היו מאוד יקרים בבבל. והוה רב נחמן בר יעקב יהב תרנגא מתנה לבריה ואמר ליה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי. כן, הרי מיום הראשון כתוב "כתבם לכם", אז זה דווקא שלך, אז לתת את זה הוא לא יכול סתם, כן, נתן לו את זה על מנת להחזיר. כלומר כשתזכה בו במתנתו תחזירהו לי.

רבי ירמיה בעי: כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב ובין השיטים שלי. האם זה כשר? שואלת הגמרא, אם בין השיטין הוא של הבעל, פשוט זה פסול, וכי יש כתב? אם אתה לוקח את הבסיס עליו נכתבו האותיות, אז הכתב לא עומד, אז ברור שזה פסול.

אומרת הגמרא: כתב עור הנקרע הרי כשר. אבל אם נתקרע הרי זה פסול. הנה, מה ההבדל ביניהם. עור הנקרע זה כשר בשלא נתקרע כקרע בית דין. אבל אם הוא נקרע כקרע בית דין, כן, מה שהמשנה קוראת לזה נתקרע, הרי זה פסול. עכשיו איזה הוא קרע של בית דין - בין כתב לעדים. כלומר אם זה נקרע בין הכתב לעדים, כן, כך בית דין כשהם קוראים את הגט, כן, שגובים בכתובה, קוראים את הגט ולאחר מכן כותבים על זה שטר שהיה לה גט. אז במקרה כזה הגט הזה שקרעו אותו בין הכתב לעדים הוא פסול.

תנן: על העלה של זית - כשר. שואלת הגמרא ולא כמקורע הוא? הרי כדי לכתוב גט צריך הרבה עלים כדי לחבר אותם לכתוב גט אחד. אז זה כמו קרוע. אמר רבי זעירא: תנא בונה בר שילא: אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי - כשר, ואת זה בעצם אפשר לכתוב אפילו על עלה בודד. ואתייא כיי דמר רבי אילא: אם פירש שמו ושמה שם עירו ושם עירה ושינה באחד מהם - פסול. ואם לא פירש - כשר. כן, כלומר הוא לא חייב לכתוב. כן, לכתחילה כותבים, ואם הוא כתב ושינה אז זה פסול. אבל אם הוא לא כתב זה כשר. אז לכן בעצם גם עלה של זית אחד אפשר לכתוב עליו את כל הגט.

תנן: על הקרן של פרה ונותנים לו את הפרה. מתני' כשאמר לה הרי גיטיך. אז הוא היה צריך לתת לה את כל הפרה במתנה והוא לא יכול לתת לה רק את הקרן כיוון שזה מחוסר קציצה. אבל אם אמר לה הרי גיטיך והשאר לכתובתיך נתקבלה גיטה וכתובתה כאחת. שמעתני, לא אמר לה הרי גיטיך וכתובתך כאחת? הוא לא אמר גיטך וכתובתך - כן, הרי זה גיטך והשאר לכתובתך, אלא אמר הכל, גם גיטך וגם כתובתך. יוצא שבעצם גם מתחת לכתב זה הכתובה, זה לא מדין גט. אז האם כיוון שאת מקום הגט הוא נותן עליהם שם פירעון חוב לא בשם גירושין, אז זה לא גט? או כיוון ששניהם באים כאחד הרי זה גט.

אמר רבי זירא בעי קומי רבי מנא: מסר לה במוסירה מהו? אמר: מידת הדין את אמר נקנה המקח - במסירת המוסרה, הרי פרה נקנית במסירת מוסרה. אז לפי זה, כיוון שברגע שהוא נותן את המוסרה של הפרה היא זכתה בה, בגט והיא מגורשת. את אמר הכין, או שנייא היא דכתיב ונתן בידה עד שיהא כולו בידה. את הפרה כולה צריך לתת לה בידיים כדי שהגט כולו יהיה ביד שלה.



^[דף יב עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יב עמוד ב15

או שנייא היא דכתיב (דברים כי תצא כד א) ונתן בידה עד שיהא כולו בידה תנן °רבי יוסי הגלילירבי יוסי הגלילי תנא · דור ג׳רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין ומה טעמא ד°רבי יוסי הגלילירבי יוסי הגלילי תנא · דור ג׳רבי יוסי הגלילי דכתיב וכתב לה ספר כריתות ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל מה טעמא? דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש ב_כהאף כל דבר שהוא בתלוש על דעתיה ד°רבי יוסי הגלילירבי יוסי הגלילי תנא · דור ג׳רבי יוסי הגלילי שאסר לכתוב על אוכלים האם ידות האוכלין כאוכלין וגם עליהם אסור לכתוב גט נישמעינה מן הדא דתנן: כתבו על קרן צבי גדדו וחתמו ונתנו לה כשר מפני שגדדו ואחר כך חתמו הא אם חתמו ואחר כך גדדו לא אף שהקרן אין בה חיות אלא מחוברת לדבר שיש בו חיות והוא הדין ידות אוכלין כאוכלין ואסור לכתוב עלהם והמשנה לדעת רבי יוסי הגלילי שהרי לרבנן אינו צריך לגדוד, ויכול לתת לה את כל הצבי אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רבי מיישארבי מיישא אמורא א״י · דור ד׳רבי מיישא°: והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר שדרכו לנשור ואינו נחשב יד רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בעי האם כשם שלענין גט בעלי חיים נחשבים כמחוברים לקרקע אף להכשר זרעים כן חשבומים שירדושיפלו עליהם אפילו לרצון אינם מכשירים אם יפלו מהם על הזרעים שלא לרצון האם כשם הבהמה ומן הבהמה על האוכלים תמן שאמר °רבי יוסי הגלילירבי יוסי הגלילי תנא · דור ג׳רבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד דבר שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים אף והכאהכא הוא אומר הכן שהרי כתוב (ויקרא שמיני יא לד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא דווקא כלי ולא בעלי חיים

📖 באר משה — דף יב עמוד ב

מה את אומרת תנן? רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין. שמעת מה טעמא דרבי יוסי הגלילי - ספר, מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים. מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל. מה טעמא דרבנין - ספר, מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש. על דעתיה דרבי יוסי הגלילי ידות האוכלין כאוכלין - האם ידות אוכלין נחשב כאוכלין וגם עליהן אסור לכתוב גט? נישמעינה מן הדא - תנן: כתבו על קרן צבי גדדו וחתמו ונתנו לה כשר. כלומר אם הוא חתך את זה ולאחר מכן חתם אותו ונתן לה - כשר, מפני שגדדו ואחר כך חתמו. משמע מכאן הא אם חתמו ואחר כך גדדו לא. למרות שבעצם הקרן אין בה חיות, אלא רק זה מחובר לדבר שיש בו חיות, כן, אבל מכאן זה פסול. אז הוא הדין, ידות אוכלין כאוכלין ואסור לכתוב עליהם גט.

אמר רבי אבא בשם רבי מיישא: והוא שכתב על זכרותו של קרן. כלומר כל הדין הזה רק אם הוא כתב על העצם. כן, הקרן, הרי יש את העצם שמחוברת לגולגולת והיא מצופה בקרן חיצונית, כן, זה נקרא נרתיק. אז כל מה שאמרנו שהגט פסול זה אם הוא כתב את זה על זכרותו של קרן, פשוט דעת רבי יוסי, כן, שצריך לכתוב על דבר שאין בו רוח חיים. אז אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא - וכשר, כי הרי הנרתיק נושר כל הזמן, אז הוא לא נחשב יד.

ואז אומר רבי יונה: בעי אף להכשר זרעים כן? האם כשם שעניין גט - בעלי חיים נחשבים כמחוברים לקרקע, גם לעניין הכשר זרעים כן? כן, ואז מים שייפלו עליהם אפילו לרצון אינם מכשירים, אם יפלו מהם על הזרעים שלא לרצון. כן, אנחנו יודעים שאם המים היו בתוך כלי לרצון, אז גם אם אחרי זה הם יפלו שלא לרצון על הזרעים הם מכשירים אותם. ואילו אם הם נניח באו לתוך בורות שהכינו מערות לרצון, זה לא מספיק, אני צריך גם שהמים ייפלו על הזרעים לרצון.

השאלה מה קורה פה לגבי בהמה, בעלי חיים. האם בעלי חיים נחשבים כמחוברים לקרקע גם לעניין זה, שאם ייפלו עליהם מים אפילו לרצון - נניח הוא רצה לשטוף להם את הרגליים אז הוא הרטיב אותם, הכניס אותם לנהר ולאחר מכן טפטפו מים מהרגליים שלהם על הזרעים - אם אני אתייחס לזה כמו קרקע, אז הוא לא רצה שהמים יכשירו את הזרעים, אז זה לא מכשיר. אבל אם אני אתייחס לזה לא כמו קרקע, אז בעצם כיוון שעל הרגליים שלהם זה היה לרצון, אז לאחר מכן לא אכפת לי אם זה לרצון או לא לרצון. אז זה השאלה.

אז האם כשם שאמר רבי יוסי הגלילי - ספר, מה ספר מיוחד דבר שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים, אז אף הכא אמר כן, שהרי כתוב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" - דווקא כלי ולא בעל חיים. או שאני אומר לא, שאני, התם דכתיב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" - אז בכל, לרבות אפילו בעלי חיים.

ואומרת הגמרא: אם אתה אומר ככה, אז מעתה אפילו כשחישב שירדו לבורות שהכינו מערות, גם אז זה יכשיר שלא לרצון, כי הוא רצה שזה ייפול לתוך הבור, אז לאחר מכן גם אם המים יצאו מהבור וייפלו על הזרעים שלא לרצון, גם אז זה יכשיר. ואתה אומר לא, שאני, התם דכתיב "כלי" - כלי למעט מחובר, ו"בכל" בא לרבות בעלי חיים, כמו שאומר מיעוט וריבוי. אז הכלי בא למעט מחובר לקרקע ו"בכל" בא לרבות בעלי חיים.

ירושלמי מאיר גיטין יג



^[דף יג עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד א16

או שנייא הוא דכתיב (ויקרא שמיני יא לד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא בכל בא לרבות אפילו בעלי חיים מעתה אפילו חישב שירדו לבורות שיחין ומערות ב_כושנייה היא הכא דכתיב כלי כלי למעט מחובר ובכל לרבות בעלי חיים.

מתני': ב_כזאין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר דעדי חתימה כרתי, ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי פוסל עד שתהא כתובתוכתיבתו וחתימתו בתלוש. °רבי יהודה בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא אומר: אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא, מפני שהוא יכול להזדייף, וחכמים ב_כחמכשירין.

גמ': תנן: ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש לית הדא פליגא האין זה חולק על רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר כתב תרפו את התורף הכוונה למילים הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה כשר שהעיקר ששמו ושמה יכתבו לשמה ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר אם כתב תרפו בטופס שלא לשמה פסול ולא הקשו על רבי יוחנן בר נפחא מתנא קמא כיוון שלתנא קמא רק החתימה צריכה להיות לשמה וזה לא כרבי יוחנן בר נפחא ולא כריש לקיש תנן: ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש שמואל בר אבאשמואל בר אבא אמורא א״י · דור ג׳שמואל בר אבא° בעי כתבו וחתמו בתלוש ואחר כך חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי האם ברגע שחיברו כאילו נכתב במחובר ופסול או לא תנן: כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: בעי כתבו בתלוש חיברו וחתמו תלשו וחתמו ונתנו לה מה אמרין בה רבנין האם לתנא קמא די שכתיבה או חתימה יהיו בתלוש, או דווקא חתימה חייבת להיות בתלוש תנן °רבי יהודה בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: מה פליגין בגיטין שאינם אלא לראיה דעדי מסירה כרתי אבל בשטרות שעשויים לגבות בהם אוף רבנן י יהודה מודהמודים שהשטר פסול.

📖 באר משה — דף יג עמוד א

תמלול השיעור לפי הלימוד ירושלמי מסכת גיטין, דף י"ג. נתחיל מהמשנה פרק ב' הלכה א'. אומרת המשנה: אין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה, כשר, כיוון שעדיין חתימה עקרתי. רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירה אומר: אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא. דיפתרא זה העור לפני שמסיימים את העיבוד, לפני שמחליקים אותו. למה? מפני שהוא יכול להזדייף, וחכמים מכשירין.

מתניתא: רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. שואלת הגמרא: ורבי יהודה לית הא פליגא על רבי יוחנן, דרבי יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר. כלומר אם הוא כתב את המילים "הרי את מותרת לכל אדם" בטופס, כן? כלומר, אז זה כשר. כלומר הם היו מכינים טפסים, בעצם, גיטין, שמה שהיה חסר זה רק השמות, והחתימות וכדומה, והזמן. אז אם הוא כתב גם את המילים "הרי את מותרת לכל אדם", זה הוא כתב את התורפו של הגט בתור טופס. כן, כלומר הוא בעצם הדפיס, כתב כמה כאלה, אז זה כשר, כי הוא סובר שהעיקר ששמו ושמה ייכתבו לשמה. וריש לקיש אמר אם כתב תרפו בטופס שלא לשמה פסול.

עכשיו, אז לכאורה זה קשה, כן? לכאורה קשה מרבי יודא. רבי יודא פוסל, כתוב עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. עכשיו למה מתנא קמא לא קשה? בעצם קשה, אבל תנא קמא הוא לא מסתדר, לא עם רבי יוחנן ולא עם ריש לקיש, כי לתנא קמא רק החתימה צריכה להיות לשמה. זה לא כמו רבי יוחנן, לא כמו ריש לקיש, ולכן לא יקשו ממנו, רק מרבי יהודה.

מתניתא למדו מרבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. שמואל בר אבא בעי: כתבו וחתמו בתלוש, חיברו ותלשו ונתנו לה, מה אמר בה רבי יהודה? האם בגלל שהוא חיבר את זה זה כאילו נכתב במחובר וזה פסול, או לא? תנן: כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר. רבי אלעזר אמר רבי אבין: בעי, כתבו בתלוש חיברו תלשו ונתנו לה, מה אמרין בה רבנין? האם לתנא קמא די שכתיבה או חתימה היו בתלוש, או שהיינו דורשים שרק החתימה צריכה להיות בתלוש?



^[דף יג עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יג עמוד ב17

די הוא פתר לה בשטר על החלק ועדים על המחק. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר לא שנייה היא אין הבדל בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת די הוא פתר לה בשטר על המחק ועדים על החלק ועדים על המחק וקשיא ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°אל על ד°רבי אליעזררבי אליעזר בן הורקנוס תנא · דור ב׳רבי אליעזר בן הורקנוסרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבא בן הורקנוס אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין הרי הבעל יכול למחוק ולכתוב מה שהוא רוצה ויהיה הכל על המחק שכשר לחכמים אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° קומי רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה חכמים שהן בשיטת °רבי אליעזררבי אליעזר בן הורקנוס תנא · דור ב׳רבי אליעזר בן הורקנוסרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבא בן הורקנוס דעדי מסירה כרתי די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר זה וזה על המחק לריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק ול שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא שאמר זה וזה על המחק יאות אמר °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי שפסול שהרי יכול להזדיף ומה טעמא דרבנין אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ב_כטניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.

מתני': ב_להכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן. ב_לאהאשה כותבת את גיטה, והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו. ב_לבהכל כשירין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי.

גמ': תנן: הכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° ב_לגאמר והוא שהיה פיקח עומד על גביו רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר מה מועיל גדול עומד על גביו והכתיב (דברים כי תצא כד א) וכתב לה לשמה שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר ב_לדצריך שיניח תרפו התורף = המילים הרי את מותרת לכל אדם של גט עמו שרק בתורף צריך שיכתב לשמה ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° כתב תרפו בטופס שלא לשמה פסול.

📖 באר משה — דף יג עמוד ב

תנן, אמרה המשנה: רבי יהודה בן בתירה אומר: אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא, מפני שהוא יכול להזדייף, וחכמים מכשירין. אמר רבי יהודה בן בתירה אמר רבי אלעזר: מה פליגין בגיטין - כלומר שהגיטין הרי זה רק כראיה ודי מסירה כרתי, אז לכן יש מחלוקת. יש דעה שאומרת שיהיה כשר אפילו הדבר שיכול להזדייף. אבל בשטרות שאוסרין לגבות בהם, אז גם רבנן מודים שיש שטר פסול. למה? למה הוא אמר את זה ככה? די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. הגמרא אומרת שבעצם השטר עצמו היה כתוב על החלק, והעדים על המחק.

וריש לקיש אמר לא שנייה היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת. כלומר בין בגיטין בין בשטרות יש מחלוקת שתנא קמא מכשיר, ורבי יהודה בן בתירה פוסל. למה? די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. כן, אז לכן המחלוקת קיימת בין שניהם.

זאת אומרת, וקשיא ריש לקיש על דרבי אליעזר, אם בעדים על המחק, אז בדרך כלל חכמים מכשירים. כן, הרי מה אמרנו? שרבי אלעזר מעמיד את זה בשטר על החלק ועדים על המחק. כן, הוא אומר שבזה המחלוקת. אבל אם זה ככה, אם עדים על המחק, אז בדרך כלל חכמים מכשירין. הרי אם ככה הבעל יכול למחוק את השטר, את הכתב, ולכתוב כל מה שהוא רוצה, ואז זה הכל על המחק, שהרי דעת חכמים זה כשר.

אמר רבי זעירא קומי רבי מנא: חכמים שהן

ירושלמי מאיר גיטין יד



^[דף יד עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף יד עמוד א18

מתני': ב_להקיבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, נכרי ונתגייר פסול. אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח, פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח, שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר.

גמ': אתא עובדא קומי רבי אימירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° אמי בן נתן בעבד שהביא את הגט והכשיר אמר ליה רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° והתני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° עבד שהביא את הגט פסול אמר רבי אסירבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל°: אילולא רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° כבר היינו באים להתיר את אשת איש ואפילו תימר לא שמיע רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן הדא דתני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° שלא הכל בקיאים בברייתות וכי לא שמיע מיליהון דרבנין הרי יכל נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמר רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: נראין הדברים ב_לושיקבל העבד גט שיחרור לחברו כיוון ששיך בו ודווקא מאדון אחר שיד העבד כיד רבו ב_לזואל יקבל גט אשה שאינו בתורת גיטין ולמה לא למד מזה שעבד אינו מביא גט סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל לכתחילה הא אם עבר וקיבל כשר אמר רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° בשם רבי הושעיה°: מעשה היה וכהנתואשת כהן היתה ב_לחולא חשו להן אפילו משום ריח פסול.

מתני': ב_לטאף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה, חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. ב_מהאשה עצמה מביאה את גיטה, ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נתחתםנחתם.

גמ': תנן: מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח וכי הכתוב לבד מוכיח ולא מפיה אנו מאמינין אותה הרי שאילו לא אמרה בפניי נכתב ובפניי נחתם הרי אף אתהאת אינך מתירה להינשא אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא ביכההיא דאמר רבי בוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° כייכאשר הגמרא שאלה מה מועיל שהשליח דמר ראומר אביןבפני נכתב ובפני נחתם נחשוש שמא הבעל החתים עדים פסולים ואמר רבי בוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° שהבעל אינו חשוד לקלקלה בידי שמים ורק בבית דין הוא חשוד לקלקלה לטעון מזויף כדי שתשאר עגונה וכשתקנו שאם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל נאמן לפסול את הגט שמתוך שהוא יודע ב_מאשאם בא ועירער עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשירים שלא להכשילה אם ידחה ערעורו שאינו רוצה לקלקלה בידי שמים אף הכא מתוך שהיא יודעת שלא עשו בה דבריה אצל חבירתה כלום וגם אם הבעל יבא אינו יכול לערער אף היא אומרת אמת אבל אינה נאמנת לאמר מת בעלי שחוששים שמא שיקרה כדי לקלקל את צרתה שתלך ותנשא וכשיחזור הבעל חי תהיה אסורה לו תנן: האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפניי נחתם הגע עצמך שהתגרשה שעשת עשר שנים ברומי ונישאת ועשת עשר שנים ואחר כך עלתה לארץ ישראל האם נאמר שאסורה לבעלה עד שתבא לבית דין ותאמר בפני נכתב ובפני נחתם אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: מתניתין כשאמר לה ב_מבאל תיגרשי אלא במקום פלוני הדרן עלך המביא גט תיניין ונותן לה כשליחה, וכשתגיע לשם תמסור את הגט לבית דין ושם היא צריכה לאמר בפני נכתב ובפני נחתם ככל שליח והם ימנו שליח שיתן לה את הגט.

הדרן עלך פרק המביא תניין