לדלג לתוכן

ירושלמי גיטין ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה

[עריכה]

אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר. ורבי יהודה פוסל עד שתהא כתובתו[1] וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף. וחכמים מכשירין.

הלכה ד גמרא

[עריכה]

לית הא פליגא על רבי יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר. ר"ל אמר אם[2] כתב תרפו בטופס פסול. שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה רבי יודה. רבי אלעזר אמר ר' אבין בעי כתבו <וחתמו>[3] בתלוש חיברו תלשו וחתמו ונתנו לה מה אמרין בה רבנין. אמר רבי אלעזר מה פליגין בגיטין אבל בשטרות אוף רבי יהודה מודה די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ר"ל אמר לא שנייה היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא א"ל על דר' ליעזר אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. א"ר זעירא קומי רבי מנא חכמים שהן בשיטת ר' אליעזר די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שמואל אמר זה וזה על המחק. יאות א"ר יהודה ומה טעמא דרבנין. א"ר אבא ניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.


שנויי נוסחאות

[עריכה]
  1. ^ כתובתו בדפוס ויניצי' כתיבתו.
  2. ^ אם בדפוס ויניצי' ליתא.
  3. ^ כתבו וחתמו וכ"ה בדפוס ויניצי'.