ירושלמי גיטין ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גיטין פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ב >>




מתוך: ירושלמי גיטין ב א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם בפני נחתם אבל לא בפני נכתב בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו. בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרי' בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. ור' יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר.

הלכה א גמרא[עריכה]

ניחא בפני נכתב אבל לא בפני נחתם. בפני נחתם אבל לא בפני נכתב כלום קיומו של גט אלא בחותמיו. אלא כרבי יודה דרבי יודה פוסל בטופסין. ודרבי יהודה בחוצה לארץ במגרש בארץ ישראל. ויש טופסי גיטין בחוצה לארץ במגרש בחוצה לארץ עד שידע שהוא גט אשה. עד שידע שהוא נעשה שליח ולא היה יודע שהוא גט אשה עד שיכתוב כולו בפניו עד שיתחתם כולו בפניו. תני רבי חנין אם היה נכנס ויוצא מותר: ר' יוסי בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא נתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה. נישמעינה מן הדא אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם. אבל אם אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה כשר. רב חסדא בעי חציו מתקנה וחציו מדבר תורה אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלים. נישמעינה מן הדא אחד אומר בפני נכתב ובפני נחתם פסול. מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם. אבל אם אמר בפני נכתב ובפני נתחתם אלא שנתייחד ברשות הבעלים שעה אחת כשר. רבי אלעזר אמר רבי אבין בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושנים מעידין על חתימת העד השני. אמר רבי אמי בבליא אין כשר אלא זה. ר' אבא לא אמר כך אלא אמר בפני נכתב ובפני נתחתם בעד אחד ואני הוא העד השני נעשה כנוגע בעדותו. היה מחותם בארבעה ואמר בפני נכתב ובפני נתחתם בשני עדים. אלין תרין חורנא לינא ידע מה עסקיהון תפלוגתא דרבי יוחנן ורשב"ל. דאתפלגון אמר לעשרה חתמו בגט והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר ריש לקיש אמר כשר והשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר פסול עד שיחתמו בו ביום. אמר רבי אמי מה פליגין ביוצא מתחת ידו אבל ביוצא מתחת ידי אחר אף רבנן מודוי שהוא כשר. ר' חנניה דר' אמי א"ר זעירא מה פליגין ביוצא מתחת ידי אחר. אבל ביוצא מתחת ידו אף ר' יהודה מודה שהוא פסול. מתיב ר' זעירא לר' אימי אם ביוצא מתחת ידו <אחר>‏[1] רבי יודה מכשיר אפילו בקמייתא. אייתי ר' אמי לר' יונה חמוי ותנה ליה אחד אומר בפני נכתב ובפני נחתם פסול ר' יודן מכשיר. אמר רבי אבין לישן מתניתא מסייעא לרבי זעירא בזה רבי יודן מכשיר. וקשיא על דרבי זעירא אם ביוצא מתחת ידי אחר בהדא לא עשו אותן‏[2] כשנים. אימתי עשו אותו כשנים בזמן שהוא מעיד על הכתיבה ועל החתימה. ר' יסא בשם ר' יוחנן וביוצא מתחת ידו והוה רבי זעירא מסתכל ביה. א"ל למה את מסתכל בי ואפילו יוצא מתחת ידי אחר. אתיא דרבי יוסי כרבי אימי עד לא יחזור ביה א"ר מנא אפילו מן דחזר ביה אתיא היא שנייה היא כתיבה בשנים וחתימה בשנים חתימה בשנים כחה מיופה וכתיבה בשנים אין כחה מיופה.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ ידו אחר בדפוס ויניצי' ידי אחר.
  2. ^ אותן בדפוס ויניצי' אותו.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

נכתב ביום ונחתם ביום בלילה ונחתם בלילה. בלילה ונתחתם ביום כשר. ביום ונתחתם בלילה פסול. ורבי שמעון מכשיר. שהיה רבי שמעון או' כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים.


הלכה ב גמרא[עריכה]

אמר רבי יוחנן פסול מפני אכילת פירות. אמר ליה ריש לקיש מעתה תחוש לגיטין הבאין ממדינת הים שמא נכתבו ביום ונחתמו בלילה. א"ל זה זיופו מדבר אחר. א"ר יוחנן לא אמר ר' שמעון אלא בלילה אבל למחר אוף רבי שמעון מודה. ריש לקיש אמר לא שנייא הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה. היידן הוא למחר. ר' חנניה ור' מנא חד אמר למחר. וחרנא אמר מחרא דמחר. וקשיא דר' יוחנן על דרבי שמעון <לקיש>‏[1] כן א"ר בא בשם רבי זעירא אתיא דרבי שמעון <בן לקיש>‏[2] כרבי אלעזר כמה דר' אלעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר כן ר' שמעון אומר אף על פי שאין עליו עדים כשר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה כאן ברוצה לחתמו. וכאן בשאינו רוצה לחתמו. אמר לעשרה חתמו בגט זה וחתמו מקצתן היום ולמחר מקצתן. רבי שמעון בן לקיש אמר כשר והשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר פסול עד שיחתמו כולן בו ביום. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי מעשה באחד שאמר לעשרה חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר אתא עובדא קומי רבנין וכשרין‏[3] וחשון. הדא מסייעא לרבי יוחנן מן דרבנין ופליגא עלוי על דרבי שמעון הדא מסייעא לר' שמעון בן לקיש מן דרבי שמעון ופליגא עלוי מן דרבנין.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ דרבי שמעון לקיש בדפוס ויניצי' דריש לקיש.
  2. ^ בן לקיש כ"ה בדפוס ויניצי'.
  3. ^ וכשרין בדפוס ויניצי' וכשרון.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

בכל כותבין בדיו בסיקרא בקומוס ובקלקנתוס ובכל דבר שהוא רושם. אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו של קיימא. על הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה. ועל היד של עבד ונותנין לה את העבד. רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין.

הלכה ג גמרא[עריכה]

(דברים כד) וכתב לא חקק וכתב לא מטיף. כתב לא השופך כתב לא חוקק. אית תניי תני אפילו חוקק. אמר רב חסדא מ"ד לא חוקק בפולט מקום הכתב כגון הדין דינרא. מאן דאמר אפילו חוקק כגון הדין פינקסא. כתב לא המטיף. רבי יודן בר שלום ורבי מתניה חד אמר שלא עירב את הנקודות וחרנה אמר אפילו עירב את הנקודות. כתב לא השופך. א"ר חייה בר בא אילין בני מדינחא ערימין סגין וכד חד מינהון בעי משלחא כתב מסטירין לחבריה הוא כתב במי מילין והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפץ והוא קולט מקום הכתב. עשה כן בשבת מהו. תמן תנינן כתב על גבי כתב פטור. רבי יוחנן ור"ש בן לקיש דאמרי תרוויהו והוא שכתב דיו על גבי דיו וסיקרא על גבי סיקרא. אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא וסיקרא על גבי דיו חייב. רבי יצחק בר משרשיה בשם רבנין דתמן חייב שתים משום מוחק ומשום כותב. עדים שאינן יודעין לחתום ר"ל אמר רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקרא והן חותמין בדיו. א"ל רבי יוחנן מפני שאנן עוסקין בהילכות שבת אנו מתירין את אשת איש. אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין. ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע. ר' מנא בעי ולמה לינן אמרין רושם לפניהן במים אם בא ועירר עררו קיים. הקורע על העור כתבנית כתב כשר. הרושם על העור כתבנית כתב פסול. הרי זה גיטיך על מנת שתתנהו לי פסול. על מנת שתחזירהו לי כשר. ולא דא היא קדמייתא. אמר רבי יוסי לכשתדיני. אמר רבי יוסי בי רבי בון לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי כהדא תרונגא הוון מצפצפים תמן והוה רב נחמן בר יעקב יהב תרנגא מתנה לבריה ואמר ליה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי. ר' ירמיה בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שליך ובין השיטים שלי. ויש כתב עור הנקרע הרי כשר. נתקרע הרי זה פסול בשלא נתקרע כקרע בית דין. אבל נקרע כקרע בית דין. אי זהו קרע של בית דין בין כתב לעדים. על העלה של זית. ולא כמקורע הוא. אמר רבי זעירא תנא בונה בר שילא אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ואתייא כיי דמר רבי אילא אם פירש פסול. ואם לא פירש כשר. על הקרן של פרה. מתני'‏[1] כשאמר לה הרי גיטיך. אבל אם אמר לה הרי גיטיך והשאר לכתובתיך נתקבלה גיטה וכתובתה כאחת. אמר לה הרי גיטיך וכתובתך כאחת. ר"ז‏[2] בעי קומי רבי מנא מסר לה במוסירה מהו. מידת הדין את אמר נקנה המקח והכא את אמר הכין. או שנייא היא דכתיב (דברים כד) ונתן בידה עד שיהא כולו בידה. ומה טעמא דרבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל. מה טעמא דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש על דעתיה דרבי יוסי הגלילי ידות האוכלין כאוכלין. נישמעינה מן הדא כתבו על קרן צבי גדדו וחתמו ונתנו‏[3] לה כשר. מפני שגדדו‏[4] ואחר כך חתמו. הא אם חתמו ואח"כ גדדו‏[5] לא. רבי בא בשם ר' מיישא והוא שכתב על זכרותו של קרן. אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר. ר' יונה בעי אף להכשר זרעים כן. חשב שירדו על הבהמה ומן הבהמה על האוכלים. תמן א"ר יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד דבר שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים והכא הוא אומר הכן. או שנייא הוא דכתיב (ויקרא יא) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. מעתה אפי' חישב שירדו לבורות שיחין ומערות. שנייה היא הכא דכתיב כלי.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ מתני' בדפוס ויניצי' מתניתא.
  2. ^ ר"ז בדפוס ויניצי' רבי זעירא.
  3. ^ גדדו וחתמו ונתנו בדפוס ויניצי' גרדו וחתמו תנו.
  4. ^ שגדדו בדפוס ויניצי' שגרדו.
  5. ^ גדדו בדפוס ויניצי' גרדו.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ד (עריכה)

הלכה ד משנה[עריכה]

אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר. ורבי יהודה פוסל עד שתהא כתובתו‏[1] וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף. וחכמים מכשירין.

הלכה ד גמרא[עריכה]

לית הא פליגא על רבי יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר. ר"ל אמר אם‏[2] כתב תרפו בטופס פסול. שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה רבי יודה. רבי אלעזר אמר ר' אבין בעי כתבו <וחתמו>‏[3] בתלוש חיברו תלשו וחתמו ונתנו לה מה אמרין בה רבנין. אמר רבי אלעזר מה פליגין בגיטין אבל בשטרות אוף רבי יהודה מודה די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ר"ל אמר לא שנייה היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא א"ל על דר' ליעזר אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. א"ר זעירא קומי רבי מנא חכמים שהן בשיטת ר' אליעזר די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שמואל אמר זה וזה על המחק. יאות א"ר יהודה ומה טעמא דרבנין. א"ר אבא ניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ כתובתו בדפוס ויניצי' כתיבתו.
  2. ^ אם בדפוס ויניצי' ליתא.
  3. ^ כתבו וחתמו וכ"ה בדפוס ויניצי'.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ה (עריכה)

הלכה ה משנה[עריכה]

הכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן. האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו. הכל כשירין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי.

הלכה ה גמרא[עריכה]

רב הונא אמר והוא שהיה פיקח עומד על גביו. רבי יוחנן אמר והכתיב (דברים כד) וכתב לה לשמה. שמואל אמר צריך שיניח תרפו של גט עמו. ואתייא כיי דמר ר"ש בן לקיש‏[1] כתב תרפו בטופס פסול.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ בן לקיש בדפוס ויניצי' ליתא.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ו (עריכה)

הלכה ו משנה[עריכה]

קיבל הקטן והגדיל. חרש ונתפקח. סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר.

הלכה ו גמרא[עריכה]

אתא עובדא קומי ר' אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה עבד שהביא את הגט פסול. אמר רבי אסי אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר לא שמיע ר' אסי הדא דתני רבי חייה לא שמיע מיליהון דרבנין נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייה בשם ר' יוחנן נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט אשה.‏[1] סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל הא אם עבר וקיבל כשר. רבי יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ גט אשה בדפוס ויניצי' גט כוותיך.


מתוך: ירושלמי גיטין ב ז (עריכה)

הלכה ז משנה[עריכה]

אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נתחתם:

הלכה ז גמרא[עריכה]

ולא מפיה אנו מאמינין אותה. שאילו לא אמרה בפני נכתב ובפני נחתם אף אתה מתירה להינשא.‏[1] א"ר יוסי בי רבי בון כיי דמר ר' אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בב"ד הוא חשוד לקלקלה. שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרים. הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת. אמר רבי יוחנן מתני' כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני:

הדרן עלך המביא גט תיניין


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ ולא מפיה אנו מאמינין אותה שאילו לא אמרה בפני נכתב ובפני נחתם אף אתה מתירה להינשא בדפוס ויניצי' (פיסקא אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה כו') אפי' נכתב ולא נחתם מאמינין אותה. שאילו לא אמרה כו'.