ירושלמי גיטין ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ב · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ו משנה[עריכה]

קיבל הקטן והגדיל. חרש ונתפקח. סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר.

הלכה ו גמרא[עריכה]

אתא עובדא קומי ר' אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא והתני רבי חייה עבד שהביא את הגט פסול. אמר רבי אסי אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר לא שמיע ר' אסי הדא דתני רבי חייה לא שמיע מיליהון דרבנין נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייה בשם ר' יוחנן נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט אשה.[1] סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל הא אם עבר וקיבל כשר. רבי יעקב בר אחא בשם רב הושעיה מעשה היה וכהנת היתה ולא חשו להן משום ריח פסול.


שנויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ גט אשה בדפוס ויניצי' גט כוותיך.