שולחן ערוך אבן העזר קמא לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הכל כשרים לשליחות הגט, בין לקבלה בין להולכה, אחד האיש ואחד האשה, חוץ מחרש שוטה וקטן, עבד ונכרי. ויש מי שאומר, שאם העבד הוא שליח הולכה, הוי ספק:

מפרשים

 

בית שמואל

(מג) חוץ מחש"ו:    אלו חמשה פסולים אפי' בא"י דא"צ לומר ב"נ מ"מ הם פסולים לשליחות ואם נתנו הגט אינו גט והא דמגורשת אם נתן הגט ליד עבדה דשם היא מתגרשת מתורת חצר, תוס', אבל רשעים כשירים לשליחות אלא דאין לסמוך על דיבורם מה שאומרים ב"נ לכן בא"י כשירים לשליחות וכן כשגט מקוים דא"צ לומר ב"נ כשר לשליחות, כתב הריב"ש סי' ש"צ העדים שנמסר הגט בפניהם יכולי' להיות דייני' ולא אמרינן בכה"ג אין עד נעשה דיין:
 

באר היטב

(כו) מחש"ו:    ורשעים כשרים לשליחות אלא דאין לסמוך על דבורם מה שאומרים ב"נ לכן בעי' כשרים לשליחות. וכן כשהגט מקוים דא"צ לומר ב"נ כשר לשליחות. כתב הריב"ש סי' ש"צ העדים שנמסר הגט בפניהם יכולים להיות דיינים ולא אמרינן בכה"ג אין עד נעשה דיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש