הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן קמא

סימן קמא

סי' קמא ס"ה ונשאת אין אביה. נ"ב ע' לקמן סי' קע"ג בט"ז וצ"ע:

ב"ש אות כ"ז כל הרוצה לכתוב יכתוב. נ"ב והאב אפשר דא"י לכתוב דמסתמא אין דעתו על אביו למנותו שליח ע' בהר"ן קדושן דף כ"ה ב':

שם אות כ"ז ולפי חילוק הנ"ל. נ"ב לא ידעתי התחלה לקושיא דהתם בנדרים דידע דדנין דהשליח מהני למשלחו במה דעבוד שליחותו בזה אמרי' דלא מקרי הנאה כיון דלא יחדו בפירוש לכך אבל בהמדיר דאם הוא שלוחו מחוייב לשלם לו מה שנותן להאשה. וא"כ היא נהנה מהבעל שמשלם עבורה:

סכ"ד שנותן הבעל רשות. נ"ב ואם השטר הרשאה אינה מקויימת והשליח רוצה שליח אחר ע' תשובת מהריב"ל ח"א נ"ד סכ"ה ובתשו' מוהרש"ך ח"א סי' נ"ו ומבי"ט ח"ב סי' ט' ובאורי גדולים לימוד ר"א:

שם הגה לכתחיל' כותבי' הרשאה. נ"ב ואם בהרשאה נזכר ששם השליח ראובן בן יעקב והשליח שלפנינו שמו שמעון י"ל דגרע מאלו לא הי' לו הרשאה כלל ע' תשובת מהרש"ך ח"א סי' קמ"ב ובתשו' בית יהודא סוף ה"מ בדיני מנהגים בעניני גיפין ס"ה וס"ח:

סעיף ל' ונותן אני לך רשות. נ"ב עשה שליח ובטלו ועשה שליח אחר ונתן לו רשות לעשות שליח   אחר והשליח רוצה לעשות שליח אותו האיש שבטלו ע' תשו' מוצל מאש סי' כ"ט ותשובת משאת משה הח"מ סי' כ"ז דע"ב:

ס' ל"ה הגה ע"י כתב. נ"ב ע' תומת ישרים סי' ק"ב ובס' יכין ובועז סי' ס"ח ובתשו' בית יהודא בסופו ובדיני מנהגים בענין גיטין סי' ד' וס"ב:

ס' ס"ו הר"ז חוזר ומגרש. נ"ב ואם אמר כחרס י"ל דלשון זה סובל ודאי דכוונתו לבטל הגט עצמו ע' בהר"ן דכ' להוכיח כהסוברי' דא"י כלל לבטל הגט. דאל"כ איך אמר ר"נ חוזר ומגרש בו והא יהא חרס טפי משמע ביטול הגט וביטול השליחות והיינו דהר"ן ס' דהאיבעי קאי על הברייתא ומיירי באמת הברייתא דאין בגט ביד הבעל ולאינך הסוברים דיכול לבטל הגט דחוזר ומגרש בו משום דאמרי' דלא רצה לבטל רק השליחות סברי דהאיבעי קאי על מתני' ולא קאי אברייתא ובדינא דברייתא א"ח ומגרש דיהא חרס משמע יותר לביטל הגט דבזה מצי סברי כהר"ן ולפ"ז יהי' מוכח דגם לישנא דלא יועיל ולא יתיר ג"כ סובל יות' לביטול כגט עצמו וא"ח ומגרש בו דהא בחד בבא קתני בברייתא עם יהא כחרס והר"ן נקט קושייתו רק על יהא כחרס דבאינך הו"מ לדחות דסובל ג"כ ביטול השליחות ולזה מאלה הקושיא דעכ"פ יהא כחרס משמע יותר לביטול הגט עצמו אבל כיון דביהי' כחרס להנך פוסקים א"ח ומגרש ה"נ באידך ומ"מ אין הכרח כ"כ די"ל דלהנך פוסקים מיירי הברייתא בגט ביד הבעל וממילא ע"כ דכוונתו לביטול הגט וצ"ע לדינא:

ס' ס"ח בחזקת שהוא חי. נ"ב ע' לעיל סי' קכ"א ס"ד וצ"ע:

שם זקן או חולה. נ"ב ואם הוא זקן וחולה צ"ע:

שם הגה אבל מבן פ'. נ"ב ואם היבם הוא במד"ה והגיע לגבורות י"ל דנותנים לה הגט ומותרת משום ס"ס ס' הבעל והיבם קיימי' ומותרת מדין גרושה ס' שניהם מתו ומותרת מטעם אלמנה אבל אם היבם לא הגיע לגבורות ונתן לה הגט אף שהמתינה להנשא עד שהגיע היבם לגבורות י"ל דלא מהני הס"ס כיון דלא נולדו ביחד וצ"ע לדינא: